ילדה עם בובה בסוכה

בובה, ילדה , סוכה,

זכרון ילדות מחג סוכות בעירק,

הורי הכינו סוכה בחצר הפנימית של הבית,

ואני, ילדה כבת ארבע- חולה..

בוכה ומתבכינת, מפריעה לאמא שלי בהכנות לערב החג..

ואמא שלי, שהיתה תופרת, איך תשתיק אותי?

כולם עסוקים ואני סובלת מחום ומנדנדת.

אז אמא שלי עוזבת הכל, ניגשת אלי ואומרת לי-עכשיו

אני מכינה לך בובה שתהיה לך חברה ולא יהיה לך משעמם,

את רוצה? היא שואלת, ואני לרגע שוכחת הכאבים והחום

ואומרת  –כן, בטח..

אמא,מביאה בדים, כפתורים, מספריים ,חוט ומחט ומיד מתחילה לעבוד.

תוך חצי שעה יש בובה, נהדרת עם שמלה וסרט,

עם עיניים שחורות מכפתורים וסרט אדום בראש, על שיער צמר שחור..

לא היתה מאושרת ממני, ישבתי חבוקה עם הבובה, נרדמתי איתה,

ובערב לקחתי אותה איתי לסוכה ושתינו ישבנו עטופות בשמיכה...

הבובה נשארה איתי כמה שנים עד שעלינו לישראל וכנראה נשארה שם..

עברו שנים רבות ואני עדיין זוכרת את אותו חג סוכות ,

כמה הייתי חולה וכמה הייתי מאושרת  לשבת בסוכה ובזרועותיי  בובה עם סרט.....