נדודים - לפינת התפוח של אודי

                                                                      נכתב בהשראת שירה של גלי

נדודים.

הוא יצא מביתו אל העיר הגדולה

נפשו חשקה דעת לקנות

בחדר צר הניח תרמילו

ואל האוניברסיטה שׂם פעמיו.

רוסי הגון את מקומך תפס

נוּמֵרוּס קְלַאוּזוּס, נופפו בפניו,

לך לדרכך – יהודי מלוכלך.

נדד לארץ אחרת למד את שׂפתה

גרמנית, שׂפתם של שילר ושל גֶתֶה

כאן התרבות שוהה

ושוב נסגרה בפניו הדלת,

לא כאן מקומך – יהודי מלוכלך.

כִּתֵּת רגליו בדרכים עבר בכפרים

הכלבים נבחו עליו

ילדים רצו בעקבותיו אבנים זרקו לעברו

צוחקים לאֵידוֹ – יהודי מלוכלך.

ביער עם לִיסְטִים לישון שכב

בחברתם יי"ש שתה

והיה אחד מן החבורה.

בערבו של כיפור אל מַעֲבֶה היער יצא

שם בצל העצים כשהשמש שקעה

נשׂא קולו בלחישה, "כָּל נִדְרֵי וָאֳסָרֵי וּשְבוּעֵי..."

שמע  אותו גוי אחד וגרשו

לך לדרכך – יהודי מלוכלך.

מארץ לארץ נדד

קלגסים רדפו אתו, ירו בגבו

במשׂרפות את גופו שׂרפו

בַּאֵפֶר צררו נשמתו

כי הוא לא היה יותר מאשר – יהודי מלוכלך.

אניה מיטלטלת בים

בתוך התרמיל שמתחת לראשו

סידור של תפילה שנתן לו אביו.

קו החוף נגלה לעיניו

חול זהוב בתים לבנים

וידע – לא יוסיף עוד לנדוד

כאן לעד יהיה ביתו.

יום אחד בנו ארז תרמיל ומביתו יצא

נפשו חשקה דעת לקנות בארץ נכר,

אל ארצו של שִילֶר ושל גֶטֶה נדד

התיישב בעיר הבירה, שפעם את יהודיה גרשה.

שם, אמר, התרבות נגישה וגם 'מילקי' וגבינה צהובה.

ניגש למדף במרכול השכונתי

הרים גביע של 'מילקי' זול לשׂים בשׂקית,

מתחת כתובת גרפיטי חדשה נכתבה

נוּמֵרוּס קְלַאוּזוּס – עוד מעט תתמלא הַמִּכְסָה

אז לפני שתגורש – צא מכאן יהודי מלוכלך...