אבן ספיר

בס"ד

אבן ספיר

יום בהיר יצא כפיר לטייל ביער עם חברו ניר. על שפת האגם הביטו במים התכולים וראו ברבורים שלהנאתם שטים ומימי האגם את צימאונם מרווים. לקראת הצהריים נפרדו השניים.

כפיר הלך בדרך העפר המובילה אל ביתו בכפר וראה אבן מדרדרת במורד ההר. על הארץ נפלה ונחבטה. כפיר רץ אליה להגיש עזרה ושאל אותה: "האם היית פה לבד? היכן את גרה? היא לא ענתה דמעות ירדו מעינה, וזלגו על לחייה.

כפיר הביט  בשרשרת שעל צווארה ועליה אבן כחולה שחקוקות אותיות שמה.

כפיר הרים את ספיר על כתפו וצעד כברת דרך לעבר ביתו. כשהגיע לביתו הושיב את ספיר על ספסל והיא הייתה עצובה ולא זזה ממקומה.

כפיר ניגש לאביו. אבן הספיר עצובה ולא זזה ממקומה.

אביו צייר לב כחול, פיזר עליו רסיסי יהלומים והעיף אותו ברוח והוא ריחף באוויר וכשנגע בספיר את עינה פקחה ואט אט על רגליה עמדה.

כפיר   רץ אל מגרש המשחקים והביא לה משם אבנים והם שיחקו איתה קלס וחמש אבנים והעלתה חיוך על הפנים.

בערב נפרדה ספיר מהחברים ושבה אל ביתה השוכן על ההרים.

כל הזכויות שמורות ליהודה רפאל!