יצירות אחרונות
הנה היא הולכת (0 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -02/05/2024 21:56
להתעלל מעט (1 תגובות)
צביקה רז /שירים -02/05/2024 21:44
עצם הידיעה (0 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -02/05/2024 21:34
שיר השבוע - עַל פְּנֵי שָׂדוֹת (1 תגובות)
שמואל כהן /שירים -02/05/2024 21:33
טַעַם שֶׁל עוֹד (2 תגובות)
רבקה ירון /שירים -02/05/2024 18:49
ספר חדש בהוצאת דרך המילים (5 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -02/05/2024 16:51
והיום כורע ברך (3 תגובות)
אסנת אלון /שירים -02/05/2024 11:18
שְׁדֵּרוֹת הַשִּׂמְחָה (12 תגובות)
אביה /שירים -02/05/2024 09:43
פעם היו חלומות.. (12 תגובות)
אילה בכור /שירים -02/05/2024 09:43
עַל נַהֲרוֹת הַלֵּב (16 תגובות)
שמואל כהן /שירים -02/05/2024 04:21
שירים
אבן ספירבס"ד אבן ספיר יום בהיר יצא כפיר לטייל ביער עם חברו ניר. על שפת האגם הביטו במים
התכולים וראו ברבורים שלהנאתם שטים ומימי האגם את צימאונם מרווים. לקראת הצהריים
נפרדו השניים. כפיר הלך בדרך העפר המובילה אל ביתו בכפר וראה אבן מדרדרת במורד ההר. על
הארץ נפלה ונחבטה. כפיר רץ אליה להגיש עזרה ושאל אותה: "האם היית פה לבד?
היכן את גרה? היא לא ענתה דמעות ירדו מעינה, וזלגו על לחייה. כפיר הביט בשרשרת שעל צווארה
ועליה אבן כחולה שחקוקות אותיות שמה. כפיר הרים את ספיר על כתפו וצעד כברת דרך לעבר ביתו. כשהגיע לביתו הושיב
את ספיר על ספסל והיא הייתה עצובה ולא זזה ממקומה. כפיר ניגש לאביו. אבן הספיר עצובה ולא זזה ממקומה. אביו צייר לב כחול, פיזר עליו רסיסי יהלומים והעיף אותו ברוח והוא ריחף
באוויר וכשנגע בספיר את עינה פקחה ואט אט על רגליה עמדה. כפיר רץ אל מגרש המשחקים והביא
לה משם אבנים והם שיחקו איתה קלס וחמש אבנים והעלתה חיוך על הפנים. בערב נפרדה ספיר מהחברים ושבה אל ביתה השוכן על ההרים. כל הזכויות שמורות
ליהודה רפאל! תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |