יצירות אחרונות
אֵין כְּמוֹ הָאַהֲבָה (4 תגובות)
אביה /שירים -23/12/2024 12:40
השירים העדינים שאת כותבת. להמשך במת הדיון של נורית (3 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -23/12/2024 11:06
עודי רואה אותו / בית קולנוע ילדותי (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -23/12/2024 04:21
כָּמוֹנִי, / בְּשׁוּלֵי בָמַת הַדִּיּוּן, זלדה, שִׁירָה. (11 תגובות)
רבקה ירון /שירים -22/12/2024 23:24
דִּמְיוֹן וּמְצִיאוּת🌹🌹🌹 (13 תגובות)
שמואל כהן /שירים -22/12/2024 22:55
הכתיבה כרכבת הרים / לבמת הדיון של נורית (11 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -22/12/2024 20:47
סיפורים
מפגש על הכביש מפגש על הכביש מיד לאחר סיום השיעור הוא קפץ לבקר את מכוניתו , המכונית שעמדה בחנית בית הספר הבהיקה בצבעה הכסוף , קרני השמש נשברו על אביזרי הניקל שהוצמדו לרכב , והחזירו אור לכל עבר. גלגלי המגנזיום הוסיפו למכונית הילת הדר ונראה כאילו היא מזנקת לדרכה בכל רגע. עומד הוא ליד הרכב ומלטפו הוא בנה אותו יחד עם אביו במו ידיהם , יצירת מופת להתפאר בה. הוא הכיר את כול סוגי המכוניות את האביזרים המיוחדים , בעיקר את החלקים הקשורים למהירות ומוזיקה. המכונית הייתה מאובזרת במלוא אביזרי המוזיקה הקיימים , כאשר היה נכנס לבית הספר בבוקר כל המגרש היה רועם במנגינות רוק סוערות , איש לא יכול להתעלם מקיומו. תמיר, גם תלמיד מצטיין אתלט מוכשר שבלט בתחומי ספורט רבים ואף הוביל את בית הספר לאליפויות בתחום הכדור סל. חדרו היה מלא פוסטרים של להקות קצב , בצד גביעי ניצחון מסוגים שונים. יושב הוא בכיתה וחולם על היום שייקח אותה איתו , את אותה אחת מהכיתה המקבילה. השיעור בלשון היה די משעמם , המורה העביר את החומר בצורה איטית להחריד והילה שהייתה בקיאה בחומר איבדה את סבלנותה וציירה על הנייר הלבן שהיה על שולחנה. ידה ציירה לבבות וחצים וכן מלאכים קטנים המתרוצצים סביב לב גדול. בעודה מציירת נזכרת במסיבה של אתמול שחגי החתיך של בית הספר הזמין אותה לרקוד . היא נזכרה כיצד פנה אליה בבקשה להצטרף אליו לריקוד , כיצד עברה בה צמרמורת כאשר חיבק את מותניה . את ההרגשה הנעימה שעברה בה בעת שהצמיד אותה לגופו. מנגינת הריקוד הובילה אתה לעולם רחוק עולם של חלום בה היא ציפור מרחפת השטה בשמיים רואה את כל העולם מלמעלה , לידה עף הוא פניו מחייכות , עיניו בורקות היא אחריו עד.. " הילה תתעוררי" היא שומעת את קולו של המורה . היא מסתכלת דרך החלון ורואה את תמיר עומד ליד המכונית הכסופה שלו , לרגע סונוורה מהברק החוזר . הוא הרים את עיניו ועיניהם נפגשו. חגי ישב על הברזלים בכיכר העיר , סביבו מספר חברים , בידם סיגריות ולידם מספר בקבוקי בירה פתוחים. שערו משוח בג'ל , גופיה לבנה מכסה את שריריו ומבליטה את שיזפונו הכהה . רוב היום הוא מבלה על שפת הים , אין לו זמן לנושאים שוליים כמו לימודים , בעיקר עוסק בלימודי הרחוב כיצד לעשות כסף. כבר בילדותו הייתה לו נטייה לעסקים תמיד ידע לקנות זול ולמכור ביוקר. בהתחלה עסק במכירה של חפצים יד שנייה והיום בגיל שבע עשרה , התחבר ליבואן בגדים של מותג ידוע ומכר אותם לילדי בתי הספר בעיר במחירים זולים יחסית תוך כדי גבית עמלה שמנה. בעמלה זו רכש את המכונית השחורה שהיא בבת עינו. במכונית זו הסיע את הבנות , מספרים שבכל יום הסיע בת אחרת . אבל משום מה הוא לא יכול לשכוח את ההיא מהמסיבה. עיניה הסגולות , שיערה המתולתל בצבע העורב , גופה המעוצב כדוגמנית בשלה . כל פעם שנזכר בה בגופו עבר גל חום אדיר . "אני מוכרח לכבות אותו " אמר לעצמו. המסיבה בעיצומה , הורי אחד מתלמידי השכבה בעלי וילה מרובה חדרים העמידו את הווילה לרשות מסיבת גן. גינת הבית הייתה רחבה וגדולה, אורות פנסים בצבעים שונים העניקו למסיבה אווירת דיסקוטק. זוגות הרוקדים ריחפו ברחבת הריקודים , שלהבת סוערת ליוותה את הרוקדים אשר שכחו את עצמם לרגעים והשתלבו בסערת מנגינת להיטי הרוק שהושמעו ממערכת ההגברה. מספר חבורות ישבו ושוחחו ומספר זוגות מצאו פינות חבויות על מנת להסתודד וליהנות מרגעי אהבה שקטים. תמיר עמד לידו נשען על אחד מעצי הגינה. על רקע האורות, דמותו נראתה קסומה ויופיו הבולט ועוצמת גופו היו בולטים בשטח. הילה ישבה עם חברותיה ושוחחו על אירועי בית הספר. תוך כדי שיחה היא הרימה את ראשה ועיניהם נפגשו. ברקע התנגנה מנגינה חרישית , האורות כמעט כבו , רק נרות האירו את הרחבה. כאילו הוקם גשר בין השניים , עליו עוברים ושבים מלאכים קטנים , אותם מלאכים מהציור שקוראים בקול חרישי , "את חייבים להתקרב". הילה קמה על רגליה כאילו מהופנטת והתקרבה למקומו. "אתה רוצה לרקוד " היא שואלת "כן" הוא עונה . ידו חיבקה את מותנה והובילה אותה לרחבת הריקודים. הם ריחפו כשני פרפרי קסם בשדה של פרחים. לרגע נוגעים רגע מרפרפים, לפעמים מרחפים בשמיים לעיתים מחוברים . רוקדים הם כאילו אין אדם סביבם. הילה קסומה של אור בלתי נראה מלווה אותם , מלאכים יורים חיצי אהבה לכל עבר , שפיריות שקופות מקשטות את האוויר בכל צבעי הקשת ואלפי כוכבים מסתכלים משמיים. דלת הבית נפתחה הוא נכנס בסערה מלווה במספר חברים , לבוש כולו שחור , חולצת צווארון שחורה מנוקדת בניטים של כסף , מכנסים שחורות הדוקות , חגורה עור עם אבזם גדול וכסוף בצורת ראש אריה. פניו סמוקות על רקע הכהה של עורו, קעקוע העקרב הצבעוני שנחשף בזרועו כאילו קרא תיגר אל העולם. עיניו סקרו את הרחבה ועיניהם נפגשו. הבעה של זעם עלתה על פניו. "הלילה בחצות על הכביש , המנצח מקבל הכול " סינן בין שיניו הפנה את גבו ויצא כלעומת שבא. יושב תמיר לבדו במכוניתו מול חוף הים, בעוד שעה לערך יתקיים המרוץ אל ליבה , בודד הוא קשוב לרחשי הים. אור הירח מביט בו כפנים מדברות "עזוב את זה, וותר" . הוא לא יכול לשכוח את מגע ידה על כתפו , את חיבוקה הצמוד והתמסרותה לריקוד. לרגע הייתה רק שלו , הוא והיא את זאת לא ייקח איש לעולם. בעוד שעות מספר יחזור אל החוף שלו שניהם ילכו דומם על החול הרך. הוא ישלוף את המחצלת שבמכוניתו יפרוס אותה מאחורי סלע מקום מסתורו הם ישוחחו על כל הדברים שבעולם. הוא יביט בעיניה, שפתיה ירפרפו מול שפתיו לנשיקה לוהטת , גופה יתמכר לליטופיו הסוחפים והם יתלכדו בסערה שתסתיים רק עם עלות הבוקר. הוא מתניע את הרכב ונוסע לכביש המרכזי של העיר. יושבת היא בחדרה , ליבה מתרוצץ בחזה. זוכרת את הריקוד האחרון איתו , חשה את ערגת מגעו. רוצה שחיבוקו ימשיך לא יפסק. לא רוצה שייפגע. זוכרת את מבט עיניו את ברק חלומו המתמזג עם עולמה . דמעה ניגרת על לחיה שרק ייצא בשלום מהתחרות , רק שלא יקרה לו מאומה. לאחר מכן תלך איתו תחבור לעולמו ולא תעזוב אותו לעולם . לוקחת את מטפחתה ויצאת לדרכה. יושב חגי עם החברים , הוא נמנע מלשתות בירה הוא רוצה להיות צלול. " אני אנצח היא תהיה רק של" חושב בליבו . הוא רואה את עצמו יושב בפאב , היא לצידו הוא שומע את צחוקה מבדיחותיו, מרגיש את ידה המלטפת את זרועו. הוא מוביל אותה לחדרו רק היא והוא. הוא פושט את בגדיה לאט לאט , מלטפה באהבה , והיא מתמסרת תוך כדי התפנקות למגעו והשקט הופך לסערת אש. הנה שוכבים הם רגועים שראשה מונח על חזהו בבטחה. הוא זורק את הסיגריה מידו ונכנס למכוניתו. הכיכר ריקה מאדם רק שתי מכוניות אחת כסופה ואחת שחורה, בכל אחת מהם נהג בודד. היא עומדת במרכז הצומת מטפחת בידה . הלילה חשוך. מעט כוכבים הירח כאילו ברח. מספר חברים נוספים עומדים וצופים. המנועים מותנעים , נשמע רק רעש המפלטים , עשן מלווה בגיצי אש מלווה את ההמתנה. המטפחת מורמת , דמעה ניגרת על לחיה ידה מורדת והמכוניות יוצאות לדרך בשעטה אדירה. שני הנהגים מרוכזים הקצב אחיד לא ברור מי יגיע ראשון , כל אחד לוחץ על הדוושה ככול שיכול. אין פחד רק רצון להגיע ראשון. הם עוברים קטע אחרי קטע והופכים לנקודות קטנות ומתרחקות. מרחוק נשמע רעש התנגשות , אחת הנקודות ניראת עפה באוויר , לרגע כמו ציפור במחשכי הלילה , המראה ניראה כאילו בתצלום איטי , המכונית עפה למרחק של מספר מאות מטרים נוחתת על גבה ומתחילה לגלוש אל מעבר לגשר. חלקים מתפזרים לכל עבר חלקי זכוכית , צמיגים , חלקי פח ואז נשמעת מכה אדירה המכונית עולה באש ונשמע פיצוץ אדיר. היא רצה בכול כוחה לעבר הגשר , המכונית השנייה נעצרה ונהגה עומד המום ללא מילים ומסתכל בקורה. המכונית הבוערת מעלה עשן כבד. קולות של ניידות משטרה ואמבולנסים נשמעים בדרך. היא עומדת עיניה דומעות , ליבה נפל הוא הלך ולא יחזור. רואה את דמותו עולה לשמיים מסתכלת ממרחקים ומנפנפת לה לשלום. "מזל שהצלחתי לקפוץ מהמכונית לפני שהתהפכה " היא שומעת קול "ועוד יותר מזל שהצלתי את קמע המזל שאני ואבא תלינו במכונית שגמרנו לבנות אותה" תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |