שירים

שליח ציבור.

 

בפינת התפילה

יושב

מצחי סח אני

בשמן חטאים

מצפין חרדתי

בשופרות סדוקים.

ושומע קול:

"עור איש עור,

להעלות תפילה

עתך הגיע".

מסתיר פניי

בקדושת יום הדין

נדיבי העם כף

מוחאים,

לסדוק בלבי מעברים.

מסוך מצחי

בזיעת  גופי.

דיי לי

לשופרי גלגלתי

תחינה:

"שמן המור-שמן המור"

 

קול השופרות מחריד,

וחרד מחרדתי.

 

גבריאל דבוש

תגובות