חזרה ליצירות
שירים

תר אחרי מבטך - לבמת הדיון: רגישות

אודי גלבמן | (19/05/2015 14:42) | 166 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל

תר אחרי מבטך
ברחובות כרויים אי שם
כל כך רחוקה , אני חושב
כל כך לא שם,
ולא פה - כמו לא היתה מעולם,
כמו לא קידשו אצבעותיה את אדמתי,
כמו לא ניבטו עיניה היפות
בפרחים שנשקפו דרך עיני
מהתמונה שתליתי על הקיר-
 כדילקדש את יופייה.
והיא אמרה לי שתשוב 
לקץ ימי תפילה לא רחוקים,
הן תדע-כך אמרה,
וגווילי הנסתר בחלקת לובנה
שכה אהבתי בלילות בהם
סערו ערבות הגשם:
נוגעים היו, ולא-
ועתה לא אדע מה עלה בגורלה,
גם לא מה תהא אחריתי לקץ הימים
איתה, בלעדיה:
ככל שנותר. ככל שלא היה.
ובעצם לא היה כלל.
כמו אלוהים מהתל  בבאים לחסות
בכנפיהן הדקות של אהבות נשארות לבדן.

תגובות

חזרה ליצירות