יצירות אחרונות
מה אהיה שם?.. (0 תגובות)
אילה בכור /שירים -13/05/2024 22:39
שַׁבָּת וְנֵרָהּ (0 תגובות)
רבקה שחור /שירים -13/05/2024 18:47
שבעה פלאים (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -13/05/2024 18:30
שני הגיגים פרי עטי (0 תגובות)
מרים מעטו /הודעות -13/05/2024 18:06
נוטלת אותי (0 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -13/05/2024 15:56
תרועה דומעת (0 תגובות)
איריסיקה /שירים -13/05/2024 14:38
דַּבְּרִי דַּבְּרִי אֶרֶץ אֲהוּבָה, (0 תגובות)
רבקה ירון /שירים -13/05/2024 13:24
ארץ חמדת אבות ... (2 תגובות)
אלה לי /שירים -13/05/2024 12:20
פּוֹסְעִים בְּדַרְכְּךָ - לזכרו של סא"ל אמיר מי-טל מחדרה (4 תגובות)
אביה /שירים -13/05/2024 10:54
סיפורים
הפעם הראשונה בה נגעת בנשמתיבפעם ההיא , כשהרגשתי את הכעס הגדול על כך שלא אבחנו את הפרעת הקשב שלי, ואת המחיר הכבד ששילמתי. בשלב הזה עוד לא ידעתי כמה גדול הכאב, אפילו היום לא. התחלתי לבכות , בפעם הראשונה. ניסית לנחם, אמרת שנתקלת במקרים הרבה יותר קשים, אנשים שלא החזיקו מעמד בעבודה, בלימודים ובמערכות יחסים, ואילו אני, אמרת, הצלחתי. לא השתמשת במילה יחסית. התגובה שלך הגבירה את הכעס והתסכול , כי הרי יכולתי להגיע רחוק, הרבה יותר. טובת לב שכמוך, איך יכולת לדעת? רצית לחזק. הלוואי שלא אמרת את זה, כעסתי. אולי טוב שאמרת, מכאב גדול, יצאתי לדרך חדשה, ועכשיו אני כאן. קורא, כותב, קורא מבין ויוצר, מאמין בעצמי ובלבי תקווה. מרגיש סוף סוף, בלי הצורך בריגושים חזקים מסתפק באלו שבתוכי. די לי והותר. איך יכולת לדעת, הרי לא היית שם. אף פעם לא תהיי, מקווה בשבילך. את לא אני, אפילו שאת הכי בעולם. גם אם יהיו לך אלף מטופלים כמוני, לא יודע אם תביני. ולא בגלל חוסר היכולת שלך להרגיש. זה הכל בגללי. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |