יצירות אחרונות
אֵין כְּמוֹ הָאַהֲבָה (10 תגובות)
אביה /שירים -23/12/2024 12:40
השירים העדינים שאת כותבת. להמשך במת הדיון של נורית (4 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -23/12/2024 11:06
עודי רואה אותו / בית קולנוע ילדותי (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -23/12/2024 04:21
כָּמוֹנִי, / בְּשׁוּלֵי בָמַת הַדִּיּוּן, זלדה, שִׁירָה. (15 תגובות)
רבקה ירון /שירים -22/12/2024 23:24
דִּמְיוֹן וּמְצִיאוּת🌹🌹🌹 (14 תגובות)
שמואל כהן /שירים -22/12/2024 22:55
הכתיבה כרכבת הרים / לבמת הדיון של נורית (12 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -22/12/2024 20:47
סיפורים
במלון (למבוגרים בלבד)בצעירותי עבדתי כפקידת קבלה במלון בשפלת החוף, העבודה היתה קשה אך היה הרבה סיפוק ואתגר. מעל לכול התאפשר לי לראות את החיים האמתיים שיש לערי החוף. לפעמים, נדמה היה שאני הופכת למציצנית בעל כורחי. אם רציתי או לא, נאלצתי לקחת חלק בחייהם של אנשים שונים, במיוחד בקטעי חיים שהשתיקה יפה להם. כמעט כולם הגיעו למלון לשם חיפוש אחר אהבה אסורה. השיעור המרתק ביותר היה עם הסוטים, אלה השאירו עקבות ברורים למעלליהם אחרי חיפוש הנאות מיוחדות במינן. אחד מאותם אורחים היה איש חשוב ומכובד מהעיר הגדולה שנהג להזמין חדר, ולאחר שהייה במקום עם בת-זוגו התורנית, היה החדר נראה כמו לאחר סערה בים; האמבטיה היתה מלאה במים מוקצפים והשטיח היה ספוג מים. לעומת זאת, המיטה לא היתה מבולגנת כלל. היא, נשארה מסודרת מבלי שאיש נגע בה. אורח קבוע נוסף, אף הוא איש מכובד, תמיד החזיק בידו מזוודה. לא פעם הסתקרנתי מאוד באשר לתוכן המזוודה, פניתי אל אחד המלצרים וביקשתי ממנו שירגל אחרי האיש ויראה מה יש בתוכה. למחרת ניגש אותו מלצר לחדרו של האיש ובידו נשא מגש ועליו קפה וכריכים, כעבור דקות אחדות חזר המלצר לקבלה וסומק על לחיו. סיפר לי אותו מלצר כי בכניסתו לחדר המזוודה היתה פתוחה לרווחה ובתוכה ראה אזיקים, שוט שחור, מסיכה שחורה, מגפיים שחורים, דרבנות וחרב. צמרמורת קלה עברה בגופי... החיים הינם מלאי הפתעות; הבעל החביב שלי התגלה כאדיש ואפרורי, כל מרצו ורצונו היו בעיקר לצורכי עבודתו. את הנישואים לא רציתי לפרק, אחרי הכול, הוא בעל טוב ומבוסס מאוד. על מנת להפיג את השעמום בשעות הפנאי חזרתי לבית המלון, אך הפעם מצידו השני של הדלפק, כלקוחה בשעות היום... זכויות יוצרים שמורות לסוסנה דגן ©
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |