תשדורת

22.8.2016

העולם מצומצם

לא רואה

יריעה אחת השווה לקודמתה

חולמת את העכשוו

כמו אין עתיד רק חסרה לי שגיאה

ואני כבר עולה למרום אחר

הרוח פתחה בפני עוד מאגרי ידע שחלום היה בתוכו

מנותקת בבדידות מרושעת

עצב מוחבא בפנים והטלפון לא מצלצל

נוקשה למול העולם כולו עומדת לנפץ את עצמי ורואה נשכחות כמו אומרות אל תלכי

והיה האפר ממריץ דמו בי

והיה רגע של עצב חוזר צורב עצמי

מים רבים שרדו ללכת לשם למקומות מסתור כוחני

כאובה הולכת ובאה חושבת משהו ועושה אחרת

צורבת פיסות של בשר בתוכי שהרגיש

ההתפרקות זו המילה שהייתה עולה במשעול האכזבה

וזה כאב שם בתוך הלב שלי שדמה לשבלול של דם

כמו קורא תיגר על אשליה שחלפה

והיכן התחושות והיכן הדמעות

הכול מעורבב שם עומד לפרוץ למקום ישן

וזה היה הסוף שמעש בי

ולא רצה לראות את מערומי כווייתי

כשהוא שורף מפנים מתנועע לעזיבה מוחלטת שלי

יכולה לנוע לתוכי

בודדה במחשבתי

רואה אלימות נבונה כואבת את המילה

נוטה לזעוק בתוכי

מילות חמלה שהיו ברורות בי

מעורבבת בכעס שטני

לאן הלכה הילדה הקטנה שאלה ? 

והיא עיניה גבוהות עגולות מראה שחורות

נוגעות במה שהיה אסור לה מזמן

ושם נטעה היא כרם של פחד מלגעת באמת .