תשוקה

הגודל העצום והאדיר הוא המהווה מוטיב חוזר  בשיר מיוחד ומרטיט זה.

פישוק הנפש - הוא הפותח בהעצמת הגודל. מחד, התשוקה מצויה בו, בפישוק הזה, מנגד - מצויה כאן הפתיחות המלאה והמשוחררת להכיל.

או אז מגיע האוקיינוס ומכסה הכל במים אינסופיים כמעט. שוב מצויה בין השיטין הרמיזה לתשוקה.

אך מה עצוב ונוגה, שלא אחת נעשית צלילה מטה מטה אל הקרקעית. שברון מעמקים.

שיר מופלא ומיוחד במינו.

שבת שלום יקרה!

השיכרון הזה של המעמקים אצלך הוא שבר

הנפש הנפתחת יכולה להכיל את האוקיינוס ולא נודע כי בא אל קרבה.

ובכל זאת בתוך המים המכסים ישנו הרטט של גל אחד קטן שנוגע ומרעיד את הנפש וחושף את העצב ונוגע בתשוקה.