כן.

"כן" אחד חד וחלק יצא לאלישייה מהפה, היא הייתה עוד באמצע פתרון התשבץ וניסתה לזהות את הלהקה שהופיעה בשחור לבן ארבע אותיות במאונך, "טוב, הפעם אעשה את מה שאת מבקשת, אך תדעי שאין זה הולך להיות הרגל כל העניין הזה, ועוד להפך זה יהיה חד פעמי ואם אשמע ממישהו שדברת על זה לא אקח אחריות על מעשיי," השיב נזיד לאלישייה ובצאתו מהחדר אמר לאלישייה  "תמוז".

תבינו, אלישייה הייתה נערת פרברים עם שמלה מלאת אבק פרחים, והיא הייתה נוהגת ללכת יחפה בכל מקום, גם על הכבישים בימי שמש קיציים הייתה הולכת יחפה. היא הייתה מסתורית, אחדים שהכירו אותה באופן כללי חשבו שהיא השרמוטה של נזיד ואלאור, כי הרי כל פעם שראו את שלושתם יחדיו אלישייה הייתה מתמרחת עליהם, בישיבה או בסתם שכיבה על הדשא בקיבוץ. שפתייה היו גדולות ובשרניות ועיניה היו גדולות ככמעות. בחזיות אלישייה לא באמת האמינה והשמלות שהיא הייתה שמה היו מרמזות, מרמזות מאד, למה שהיא הייתה רוצה לרמוז לכולם, שהיא לא.

היא הייתה באופן תמידי משחקת בשערות ראשה, היא נולדה מתולתלת ובאיזשהו שלב החליטה לעשות החלקה יפנית, לאחר זמן מסוים נמאס לה גם מזה אז קיצצה את השער וכשהוא גדל נשארה עם חצי ראש מגולח חצי ראש כרה, לא הייתה בחורה אופיינת אלישייה, איש לא ידע איך לתפוס אותה, אפילו האדם הקרוב אליה ביותר, שזה היה אלאור. רבים חשבו שבינה לבינו יש רומן אבל אז כשנזיד חבר אליהם כל הסביבה שלהם היו מבולבלים, מכיוון שמצד אחד אלאור היה שם הרבה לפני נזיד, עוד מימי התיכון היו מסתובבים השניים האלה ביחד ועושה שטויות, אפילו פעם אחת תפסו אותם שוכבים ברפת באיזו מסיבת קיבוץ, ואז יום אחד הופיע עוד בחור כזה גבוה יחסית, שחום עור, בן – מיעוטים ישראלי שכזה שהופיע איתם לכל מקום שהיו הולכים, שמו נזיד, וגם עליו הייתה אלישייה נמרחת בימי השמש הלוכדת על הדשא בקיבוץ וזה היה נראה שזה כלל לא מפריע לאלאור. שלישה מוזרה שכזאת, שמצפצפים על העולם ועושים מה שבראש. טוב, זה לפחות מה שהם רצו להראות לכולם, שהם ככה, ביחד, מלוכדים שלושתם, עושים פרובוקציות של מין וסמים והולכים ברחובות בלילה חצי ערומים. אף אחד לא ידע את הסוד שהסתתר בינם, לרגעים הייתה להם תחושה שגם הם בינם לא בטוחים איך לאכול אותו, שהרי הכל התחיל מאלאור ואילשייה שמה לב לזה במקרה עוד בחטיבת ביניים וישר נוצר בינם קליק, והם היו צריכים להשלים את זה עם עוד אדם אחד אך כל מי ששניהם הכירו היו אנשים שלא היו יודעים להעריך נכון, את גודל הדבר, ופתאום הופיע נזיד.

הכל קרה בערב אחד, אלישייה ואלאור ישבו מחובקים על הספה בבאסטה של הקיבוץ, איפה שאפשר לקנות סנדוויצ'ים ושקשוקה עם טרופית, ישבו הם שניהם שמה על הספה הקטנה נקרעים בצחוק על העולם. ואז הופיע נזיד שהיה חדש באזור, הוא בא לאכול שקשוקה והתיישב לאכול מולם, "היי ערבוש" אמרה לו אלישייה כשהיא מחויכת "בא לך לשמוע סוד?" שאלה תוך כדי שנזיד עסוק בעמקי השקשוקה שלו, הוא לא רצה לשמוע כלום אבל תמיד היה סקרן "כן," קטן השיב אלישייה קרבה את עצמה אליו ובקול צר אמרה לו : "שטן" .

ומאז מסתובבים שלושתם עם איזה סוד כמוס, שנמצא בבטנה של אלישייה ובקרוב יצא לעולם, לא חשוב ולא ידוע מי האבא מבניהם, אבל בהכרח יודעים של מי הבן , שכן..