סתיו הוא פטנט צרפתי

סתיו הוא פטנט צרפתי, מין עונה כזו שמתחילים בה זרזיפי גשם רכים שמכריחים גבר ואשה להצטופף תחת אותה מטריה. כך לפחות חשבתי כשירדתי מהמטוס וראיתי את הזוגות המצטופפים שמחכים להסעה המשותפת לשדה התעופה.

הוזמנתי להתארח אצל דודה חנה הבודדה. היה לי חשד שהיא ריחמה עליי. כל הילדים שלה עזבו את הבית...ואני אחרי שנאלצתי לעזוב בית אחר התאמתי את עצמי לאווירה המשלהבת של עיר האורות. "אני כל כך שמחה שאת פה" אמרה ושלפה סיר גדול מארון המטבח. סוף סוף הייתה לה אמתלה לבשל ולערוך את השולחן בחגיגיות של ארוחת ערב מרובת משתתפים. "הכי קל בסתיו למצוא אהבה" פסקה כשהיא חותכת את הקישואים לפרוסות קטנות.

במשך השבוע הראשון של ביקורי טיילתי ברחובות, הצטלמתי בכנסיות, נסעתי לארמון פה ולטירה שם וסימנתי וי בארשת של שביעות רצון על כל מה שיכולתי במדריך התיירים. השארתי את הקניות בשאנז אליזה לסוף, מתוך מחשבה שאכנס למצב רוח רע כשאראה את המחירים בכל החנויות המיוחדות.

לבסוף כשהגעתי, נכנסתי לחנות ספרים גדולה, סתם כי העיצוב שלה, שכלל דלתות עץ כבדות, משך את העין. לא ידעתי לקרוא בצרפתית, אבל ריח הדיו והדפים הורגש באוויר והכניס אותי לאקסטזה אינטלקטואלית. רפרפתי על פני מדפי העץ וטיילתי עם האצבע על המחברות המעוצבות, אלו שירון תמיד היה אומר שהוא רוצה לעצמו, אבל מעולם לא קונה. הן היו בשלל צבעים והיו בהן בליטות וקישוטים זוהרים שהיו "מלכותיים" לטעמו. גם כאן: לבדי, בפריז, הייתי צריכה להחזיק את עצמי שלא לקנות לו אחת. בתור פשרה, לקחתי שלוש מחברות מעוצבות לעצמי, בצירוף הספר "לאכול, להתפלל, לאהוב" בצרפתית שהיה במבצע ועם ריח נהדר של משהו חדש. ליד הקופה צירפתי לחשבון ספל קפה של סינדרלה והמוכר בקופה חייך בתגובה.

התחיל לטפטף ונאלצתי להיכנס למעדנייה שהייתה לידי. החלטתי לעשות קניות לארוחת הערב לדודה חנה הבודדה: גבינות, נקניקים, לחם עם גרעיני פשתן, לחם כפרי, לחמניות עגולות קטנות, ירקות לסלט ו...פרחים.

במטרו בדרך חזרה התחלתי ספר חדש ומבטיח שהוא גם עלילתי, גם ארס-פואטי וגם מבטיח, כך כתוב בכריכה האחורית: "לגשר על הפער הבלתי נסבל שבין הרוחניות למדע". בדף הראשון התוודעתי לבחורה צעירה ומאוהבת שמגלה שהיא מושכת ומושכת את הקשר שלה במשך 14 שנה עם בחיר לבה שאינו פנוי רגשית להעניק לה טבעת.

קצת כמוני, חשבתי ונזכרתי איך ברחתי לצרפת כדי למחוק אותך מהמחברת של חיי, ירון. איך החלפתי את הנשיקה היומית שלך בקרואסון חמאה של בוקר, את חום החיבוקים שלך בהסקה שדלקה תדיר ליד מיטתי, את השמיכה האוורירית של מיטתך בקרירות הרוח שנשבה עליי כשטיפסתי על מגדל המתכת המטומטם, את ספל הקפה המתקתק שהכנת לי, במאג יפהפה של סינדרלה לבושת שמלת כלולות.

"סתיו הוא הפטנט הצרפתי למציאת אהבה". אישרה דודה חנה הבודדה בזמן הארוחה שלנו. היא חייכה אליי לאור הנרות ואני הנהנתי ובחנתי אותה. המסקנה לא איחרה לבוא.

שבוע לאחר מכן כבר הייתי על המטוס בחזרה. כי בכל זאת, סתיו הוא...