שירים

למה בכה העציץ

עומד עציץ על אדן החלון
משקיף פנימה אל תוך הסלון
נושם את אוויר החורף הקר
וליבו כבד עצוב ומר.
יודע הוא שזמנו קצר
ותפקידו בחלד כמעט נגמר
שורשיו משתרגים על קירות ביתו
ולא מוצאים מזון להמשך קיומו
אומנם בעלת הבית לא שוכחת להשקותו
אך כבר מזמן פסקה לדבר איתו
וכך גם מצבה של כל המשפחה
הילדים,כל אחד למקומו פנה
והנכדים עסוקים כל אחד בשלו,
בני הזוג חדלו לדבר זה עם זו
מתקשרים ביניהם בשפת השתיקה
ובאווירה השתוקה גדלה המועקה
כלפי חוץ הכל בסדר וסבאבה
אך איש לא שואל מה בלב הסבא
כמוהו כעציץ מרגיש כאילו גמור
ללא תכלית,ללא מטרה הכל סגור
ממתין להיקרא ״לישיבה של מעלה״
כשלמעשה יטמן מטה מטה
אך היום הוא והעציץ ממתינים
להדלקת נרות חנוכה עם הילדים והנכדים
אך גם הוא וגם העציץ יודעים
שנס החנוכה נמשך רק שמונה ימים
ועל כך גם הוא וגם העציץ בוכים.

תגובות

נורית ליברמן / שפת השתיקה / 25/12/2016 16:00
בשן / העציץ / 25/12/2016 17:02
נורית ליברמן / אנסה, בהחלט אנסה ואחכה / 25/12/2016 22:25
מרים מעטו / ~love~ ~king~ / 25/12/2016 17:05
בשן / העציץ / 25/12/2016 17:18
גלי צבי-ויס / נס בן שמונה ימים בלבד / 25/12/2016 17:35
בשן / חנוכה / 25/12/2016 20:51
יום טוב צבי / לבו כבר עצוב ומר / 26/12/2016 07:31
בשן / העציץ / 26/12/2016 12:02
גליה אזולאי / הצמח בעציץ הזה יודע, ש� / 27/12/2016 00:15
בשן / החיים / 27/12/2016 06:47