שירים

עצובה


ענת  גרה בטנדר טרנטה
כשתגדל, אמרה, תהיה לה משאית.
לי יש רכב חברה
כשהייתי קטן היתה לי חיפושית.

ענת לא יודעת להיות עצובה
את הכל היא צובעת בוורוד
אני שכחתי איך לצחוק
ענת הזכירה לי. 

ענת שרה נורא יפה
ביקשתי שתלמד אותי גם
אמרה שאני לא צריך
שגם אני  שר.

בבוקר הייתי נורא עצוב
ענת ראתה ולא אמרה
כתבתי את עצמי
ענת הלחינה אותי
נהייתי שמח.
 
בערב ענת היתה עצובה
סיפרה לי את השיר הכמוס שלה
והייתי עצוב שוב.
חשבתי  שתבוא אלי לאוהל
שאחבק אותה עד שתהיה שמחה
ענת הלכה לישון עם תמר. 
 
לענת יש תלתלים  צהובים
לי שער שחור
אמרתי לענת שאני רוצה לשיר בצבע
אמרה שהשחור שלי יותר יפה.

ענת ילדה שחיה בטבע
אמרה שאני איש  שגר בעיר
ענת כותבת שירים יפים
אני כותב תוכניות במחשב.
יש לי  שני בנים גדולים ואישה
לענת תינוקת שעוד לא נולדה
אני נורא אוהב כלבים
ענת הכי הכי אוהבת גזרים. 

אני כותב רק במחשב
לענת יש מחברת מנייר
כשענת כתבה לי שיר שביקשתי
התעקשה להקליד לי אותו בעצמה. 

אמרתי לענת שהשירים שלה נורא יפים
ענת אמרה ששלי יותר
אמרתי לענת שתלמד אותי לכתוב כמוה
ענת אמרה שאני לא צריך,

אז למדתי בעצמי.



המשך....

בבוקר העתקתי מהמחשב לנייר
ונתתי לענת בשקט
כי אסור לדבר
וגם היא היתה עסוקה.

חשבתי מתי כבר תבוא
תחבק
ותגיד שגם היא
אוהבת
אותי ואת עצמה 
במילים.


לא צריך, 
עניתי לעצמי
כבר כתבתי אותה.

תגובות

גלי צבי-ויס / ענת הזכירה לי איך לצחוק / 18/08/2017 07:41