חזרה ליצירות
שירים

בשמורה

צביקה רז | (29/03/2019 22:53) | 217 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל


בשמורה

אמרה- רקפות רוקדות ברוח
ובאותה רוח התחילו דברים
קטנים וגדולים סביב.
פרפרים תעו בין פרחי חרדל
וציפורני חתול הנמיכו קומה
ואפילו כמה סלעים ציחקקו
במשחקי צל-שמש תְפֹס.  

מעופפים כאן דבורים- אמרה-
אתה לא רגיש- אני מְקַוָּה
ושלחה יד וליטפה את פניו
ובידה השנייה נפנפה לפרפר   
שבין רקפות נעלם.
ואז חש כמו עקיצת דבורה-
סירה קוצנית התנפנפה  
והיא כמו חייכה ולא הוציאה מילה.

תגובות

יום טוב צבי / הטבע / 30/03/2019 08:06
גלי צבי-ויס / שמורת הלב / 30/03/2019 08:42
יקיר (יקי) דסא© / משהו בכתיבה שלך... / 30/03/2019 11:32
מרים מעטו / ~love~ ~king~ / 31/03/2019 12:11
זיגי בר-אור / כל אחד בתקופה זו או אח� / 31/03/2019 12:54
חזרה ליצירות