שירים

פאודה- האיש הגדול כועס


עלי הכותרת ניהלו דו-שיח עם טללי הבוקר
כמו גבו מס ידוע מראש
בטרם שלטון השמש
המנצח על מחול היום
עדי לחישת הנחש בין ערביים

בהתמלא השמש על יום חדש
נפרש כל היופי הזה, עיניים
כמו הגליד את החושך שנפרם
את אנחות האהבה המזויפות
הבזבוז, הבכי הנורא

כמו רכבות הנוסעות לתחנות פרידה
בשמים אור רקוע של מוות
נבזז לאחרית הימים, ביגון חשוף
נרקם אל לבבות הקשישים הבודדים 
קשורים לגיליוטינה קהת חוד

משקיפה כמו אם סיסרא
פעמי התקווה מאחרים לבוא
מרכבות רע שועטת ברחובות ללא מוצא
כאוס בעולמך, האביב נשבה

מדרגות העולות לשום מקום
מבתי האבות עולים בכי ונאקה
אלוהים גדולים
תן לנו לפחות, שעת פרידה 

{נשבר הלב מהקשישים שאינם יכולים להיפרד- מנחת מילים להם }

תגובות

אורנה / חלם חלם חלם התיחחסות המדינה לקשישים הייתי תובעת אותם / 05/04/2020 09:59
עליזה ארמן זאבי / שירתך נוגעת בלב כל חי. / 05/04/2020 14:12
שמואל כהן / עד כאן.. / 05/04/2020 16:06
מרים מעטו / ~love~ :-S / 05/04/2020 17:51
שמאי ארמן / איש יקר חווה את הקושי� / 05/04/2020 20:24
גלי צבי-ויס / לפחות שעת פרידה / 06/04/2020 07:07