יצירות אחרונות
אוחז וסורק (1 תגובות)
דני זכריה /שירים -22/12/2024 04:21
סֶרֶט בּוּרֵקָס (1 תגובות)
יעקב ארדיטי /שירים -22/12/2024 00:36
דרך המילים (3 תגובות)
אילה בכור /שירים -21/12/2024 22:15
צחוקו המגלגל (1 תגובות)
עונתיים /סיפורים -21/12/2024 22:14
הַשִּׁגָּעוֹן שֶׁבַּכְּתִיבָה - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (6 תגובות)
שמואל כהן /שירים -21/12/2024 21:59
על אדן החלון (2 תגובות)
צביקה רז /שירים -21/12/2024 21:42
בּוֹאִי נִכְתֹּב רְגׂשׁוֹת, (4 תגובות)
רבקה ירון /שירים -21/12/2024 19:10
הַתָּנָ"ךְ שֶׁל חַיַּי, לֻּחוֹת שְׁבוּרִים. "אָרִיחַ עַל גַּבֵּי לְבֵנָה". (1 תגובות)
משה חזן /סיפורים -21/12/2024 11:13
היי לי (11 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -21/12/2024 09:33
סיפורים
נדיה והתוף המקודש , עונה 2 פרק 3
באפריקה כמו באפריקה מרגע שניתן האות אי אפשר להתמהמה אפילו באלפית שנייה, זהו סימן שדורש פנייה וחיתוך מהיר, וכך ארזה נדיה את חפציה בעוד מאהווה עוזרת לה ונותנת לה עצות זהב לדרך. כאשר תגיעי לשם תהיי צנועה, אל תראי מה שאת יודעת ביום הראשון. חכי שיבקשו ממך להתבטא. אל תרוצי לפרט את יכולות העל שלך בתיפוף או בידע , הדברים הטמונים בתוכך ראוי שישארו במסגרת של סודי ואיזוטרי, הם לא מתפרצים על פני השטח כדי לסמא את עינהם של חברייך למסע. זכרי נדיה והמשיכי להיות צנועה ושמחה בחלקך. נדיה , ליבה פועם, בטנה מתהפכת , זה הבית השני שהיא עוזבת בחייה הקצרים , היא עדיין ילדה. רק ילדה. וכבר כל כך הרבה עבר עליה.
נדיה לקחה את הגרי-גרי נישקה אותו וחגרה על מותניה מתחת ללבושה שיגע בעורה , פניה התיישרו מייד והיא חשה הרבה יותר טוב.
בבוקר שלמחרת יצאה בדרכה לסנגל , שוב לבארא שוב למעבורת ואז עוד דרך רבה לעבור בעוד כלי תחבורה אפשריים.
בשעת הערב הגיעה לכתובת שנמסרה לה – ליד השוק באבנה , לכי ישר עד העץ הגדול. זה שעשרים איש שלובי ידיים לא יוכלו להקיפו.
וכך הגיעה נדיה לפאתי מרחב ענק בו רק עץ ענק אחד , מצד אחד נראה פס של האוקיאנוס המרוחק על קו האופק , השמיים היו אדמדמים , השמש החלה לשקוע ,
מתחת לעץ ישבו במעגל חבורה של מתופפים צעירים כאשר הקוסם DURE מנחה אותם,
הוא בודק תחילה אם הדונדומים מנגנים נכון את הבאס, מתקרב מקשיב ואם יש צורך לוקח את המקלות ומראה מה לעשות בדיוק , כאשר הקצב עומד יציב ומוכן להתגלגל הוא עוצם עיניים מידי פעם ורואה בעיני רוחו משהו שנדיה לא הבינה מהו...
ממרחק כזה היה נדמה לנדיה שקבוצת המתופפים עליה מנצח הקוסם – DURE היא השעון של האנושות כולה. שעון שנותן את פרקי הזמן מחולקים למקצבים שהוא עצמו מחליט, שעון עצמאי מדויק ומוקפד ,
נבוכה , איך תשב? איך תוציא את התוף מהתיק, מה תעשה ?
לא יכלה לחשוב על משהו יותר נכון מלהרים את ידיה ולצעוק בין רעמי התופים – סאלאם עלייכום !!!
כל המתופפים עזבו לרגע את התוף הרימו ידים וצעקו את התשובה – עליכום סאלאם"
הקוסם DURE שלף כסא והורה לה לשבת.
דבר ראשון שראתה נדיה ושהרגיע אותה מכל היה שבין נגני הבאס הדונדומיסטים היה נערה נוספת... נערה נוספת מתופפת!! -או כמה מרגיע שאני לא היחידה כאן מול גברים... אמרה לעצמה , היא נתנה מבט חם לאות ידידות והנערה הנהנה בראשה או אולי היה זה חלק מהקצב.
נדיה ישבה, תופה בין רגליה והיא מנסה להתרכז במקצבים המוזרים שניגנה חבורת הקוסם. רפרפה חרש על התוף את המקצב הנתון. זה היה דומה למשהו שידעה , היא התעודדה דייה כדי לנסות להפנים. עד שירדה החשכה היא הפנימה ולמדה וצרבה במודעותה לבל תשכח. יותר מכל רצתה להצטיין בתיפוף ולהקדים להיות חלק מהחבורה הלוהטת הזו ולא להגרר מאחור כמי שיש להסביר לו חזור והסבר עד שאולי יבין. לא רצתה שאף אחד ידע שאלה מקצבים חדשים עבורה, שאף אחד לא יזהה שזו לה פעם ראשונה שהיא שומעת אותם ...
ירח חרמש דקיק עלה והקוסם ברך את כולם בחודש חדש ,
לפתע השתררה שתיקה מיידית, התופים עדיין הדהדו במרחב ,
דמויות נעלמות נראו מתקרבות ומרחפות מעל הקרקע , ה- DURE ארב כבלש והקשיב לרחשים ששמע.
אנטיתזות של חיים, מוטציות אנושיות עפו להן סביב מלוויים במלמול מוזר וצורם , אחד אחרי השני נחתו על ענפי העץ והשתנו למראה אנושי רגיל ברגע הנחיתה.
המתופפים היו כלא נראים ,
כאילו חצו מימד ובעבר השני לא ראו ולא שמעו אותם. הם יכלו להקשיב . הקוסם יכול היה לשמוע את תכנוני האופל. אסיפה של אנשי הלילה ממש מעל לראשם ,
הוא ליקט כמה אבנים וזרק אותם על הקרקע ביחד , הקול שהשמיעו הבריח את היצורים שנחתו על העצים והם נחרדו בקול משק כנפיים איום , משאירים אחריהם שובל ריח מצחין,
המתופפים עשו רושם שזה לא מפחיד אותם , ההיפך, צחוק הקלה נשמע פה ושם וקולו של הקוסם DURE הרעים מעליו :
המשך יבוא
C רחל פיש בנגורה תגובות
אורנה
/
תובנות מאהווה
/
02/11/2021 11:17
רחל בנגורה
/
ארנה יקרה. שיריך עושים לי המון טוב
/
02/11/2021 11:34
רחלי ג.
/
אמאלה היצורים הליליים מפחידים, אבל המתופפים ממשיכים בשלהם. יפה רחל
/
02/11/2021 12:05
רחל בנגורה
/
תודה לך רחלי
/
02/11/2021 15:09
גיטה אסנין
/
אני מאוד נהנית על שילובי
/
02/11/2021 12:16
רחל בנגורה
/
תודה רבה לך גיטה
/
02/11/2021 15:10
לילי א…
/
הנה עוד פרק מרתק ומסקרן… רחלוש אמרתי את נהדרת ! איזו זרימה ממש חוויה לקרואותך !! 💜😍
/
02/11/2021 14:24
רחל בנגורה
/
תודההה לילוש איזה יופי :)*
/
02/11/2021 15:11
לילי א…
/
וזה נהדר איך שאת משלבת את עניין הקמעות בסיפור … אכן לקמע תפקיד חשוב לחיזוק ולעידוד נפשי כמו שנראה בכל הדתות :)) חיבוק לך יפה שלי
/
02/11/2021 15:21
רחל בנגורה
/
תודה אהובה שאת
/
02/11/2021 16:18
גלי צבי-ויס
/
צניעות
/
02/11/2021 15:20
רחל בנגורה
/
צריך ללמוד ממנה , גלי יקרה
/
02/11/2021 16:19
גלי צבי-ויס
/
ועוד איך, יש הרבה מה ללמוד. יום נפלא רחל יקרה.
/
03/11/2021 06:17
שמואל כהן
/
נדיה יוצאת לדרך בפעם&nb
/
02/11/2021 15:23
רחל בנגורה
/
תודה איש יקר שאתה שמוליק
/
02/11/2021 16:19
יום טוב צבי
/
קמע מעור טבעי
/
03/11/2021 06:56
רחל בנגורה
/
יום טוב היקר
/
03/11/2021 07:27
יקיר (יקי) דסא©
/
התפתחות מעניינת ומרתקת. הדמויות שנחתו על העצים.. היכולת להבחין בהם ולהבריח אותם, כשברור שקיימת חרדה בלב המתופפים... נהדר רחל יקרה. מחכה להמשך 💙
/
03/11/2021 10:09
התחברותתגובתך נשמרה |