שירים

חירות - 2 ורסיות

 

כְּשֶׁהָרוּחַ

רָפָה אוֹ גּוֹעֶשֶׁת

 מְשַׁנָּה לְעִתִּים כִּוּוּנִים,

אֲנִי מַמְרִיאָה מִנֶּגֶד

כְּנָפַי יְגֵעוֹת מֻטַּת

וְאַנְחַת מַשָּׁקַן נוֹאֶשֶׁת.

בְּצָמוּד לַגֶּשֶׁר הָאֲנָחוֹת

 מִתְעוֹרְרִים דּוֹרְסֵי מְאוּרוֹת

(סְפוּגֵי תּוֹלֵעָה)

לִרְמֹס עַד תֹּם

               עַד תֹּם.

 

בְּכֹחוֹת אַחֲרוֹנִים אוֹסֶפֶת

בְּדָלֵי תִּקְווֹת חֲבוּיִים

בְּנַחֲלַת כִּסּוּפַי עוֹרֶגֶת,

עַל חֵרוּתִי

         נֶאֱבֶקֶת

מַמְשִׁיכָה לְחַפֵּשׂ אֶת הָאוֹר
===============
כשהרוח הקרירה,
רפה או גועשת
משנה היא לעיתים כיוונים.
ואני ממריאה מנגד,
מוטות כנפיי יגעות
אנחת אברותיהן נואשות.
ליד גשר האנחות
מתעוררים דורסי המאורות,
ספוגי תולעה
לרמוס דמותי
עד תום,
             . עד תום
 
בכוחות אחרונים אוספת,
בדלי תקוות חבויים
ואני בנחלת כיסופיי עורגת
על חירותי נאבקת,
ממשיכה לחפש את האור.
 

תגובות