דוושת הגעגוע

וְדוֹהֵר עַל כְּבִישׁ

הָרֶגֶשׁ,

לְחַפֵּשׂ שְׁאֵרִיּוֹת

אַהֲבָה

שֶׁנִּזְרְקָה בְּשׁוּלֵי

הַבְּדִידוּת...

בין כל התרופות להפגת הבדידות נמצאת גם אהבה והיא משום מה נעלמה ממדף התרופות שלך וזה ממש כואב. 

אל תפסיק לחפש אותה בטח היא נמצאת על השולחן או בכל מקום אחר בחדרים שבלב.

עוד שיר עוצמתי כתבת יקי היקר , אתה עוד תמצא את האהבה רק תאמין.

סופ"ש נעים ושבת שלום

שמוליק

וחששתי מאיזו אגרה שתשלם 

אך זו נחמה אל מול בולען גוף ונפש 

כואב 

שבת טובה יקר

אנלוגיה כה עוצמתית הבאת כאן, מסמנת הדרך אל הלב, אל כל הכאב שאגר בתוכו, אל אהבה נשכחת שאיננה עוד. הכמיהה לאהבה כה רבה כאן. צובט בלב. 

עצוב, זועק - הבולען אסף אותך לרגליו ואתה לא יכול להגיע אל שורשי האהבה... תודה רבה לך יקי היקר, שבת טובה וחמה.

נוגע בחלקים בי

.

עד שהגעתי לסוף השיר חָשַׁבְתִּי. דמיינתי. גם ראיתי דמוּת, 

וכל אשר כתוב בשירךָ. 

כשהגעתי למילים האחרונות - רק הרגשתי. לא יכולתי 

לחשוב עוד אלה להרגיש בלבד. 

ואני שואלת אֶת עצמי באיזו מידה הפֶּסימיוּת שבשיר 

היא שירה וחיי דמוּת הדּוֹבֵר ובאיזו מידה היא משקפת 

אֶת הרגשת המשורר. 

(אין צריך לענות לי, ברור.)

שיר כתוב ביד אָמָּן - ולכן, קשה.

תודה רבה-רבה-רבה, יקי אהוב, משורר יקר לי מאוד. 

שלךָ, אתךָ, תמיד, 

רבקה

---

יקי יקיר לי

***********

דוהר על דוושת הגעגוע בפול ...

מנווט דרכך לעבר האהבה.

אך מסתבר, רוצפה זו בבטון,

וגישה אליה אין.

הבולען שנפער למרגלות רגליך,

סתם את הגולל,

וההזדמנות לאהבה נבלמה.

עצוב ונוגע זה השיר,

הדימויים הנילווים כה עוצמתיים ...

אין על כתיבתך יקי ... פשוט אלוף !!!

חיבוק לשבת טובה ובריאה

רק טוב יהא חלקך בחיים הללו,

שים מבטחך בבורא עולם ....

בהמון

הערכה

ואהבה

עליזה.