מלאכת הזיכרון

בדיוק עכשיו כתבתי כמה סיפורי זיכרונות של ילדות המעורבבים בדימיונות. ומה שראיתי אני מכאן לא ראו האחרים משם. 

<לב> ואני מה-זה-מבינה-אותךָ...<לב>

נפלא ניתחת מה מכילים הזיכרונות..

ולא קל לזיכרון לשאת את כל אלה ולהשיב נשימות.

את מרגישה שקיום החיים, (אולי חייו...) תלוי בך,

והאחריות קשה ומרה, אך גם גורמת לסיפוק מתוק..

חזק ומקורי רבקה יקרה. 

<לב> יקי, אהוב, <לב> תודה רבה! <לב>

<לב>

<לב> גדי, יקר, <לב> תודה רבה! <לב>

אֶת תְּמוּנוֹת הַחַיִּים 

הַמְּסֻדָּרוֹת בָּאַלְבּוֹם שֶׁבַּלֵּב

מְסַדֵּר הַזִּכָּרוֹן

וְזֶה לֹא פָּשׁוּט וְלֹא קַל

כִּי יֵשׁ תְּמוּנוֹת מְתוּקוֹת

וְיֵשׁ מָרוֹת.

תודה רבקה יקרה על השיר המחדד את הדילמה שלנו מה לזכור ומה לשכוח.

יום רביעי מבורך

שמוליק

<לב> לזכור הכול! <חיוך> <לב>

הזיכרון מעלה קרעי רגעים, פיסות חיים. מה לעשות בהם, זה תלוי בך. לדעת להלך בין הזיכרונות, ולהוציא טעם מתוק במקום זה המרמתוק המצוי בך. 

<לב> גליתי יקירתי, <לב> תודה רבה! <לב>

<לב> <לב> <לב>

חוט הקושר אותנו לעבר 

והפיסות הללו הן חיוך 

הו דמעה 

מזינות עיתים את ההווה. 

יום חמים לך יקרה

<לב> <חיבוק> <לב>

רבקה יקרה

***********

כל חיינו אוגרים בתאי מוחינו

ממיטב הזכרונות.

עם השנים, נטל המשא כבד

בין כובד נשימות .

הייתכנו חיי אדם ללא זיכרונות .. 

כצל מלווים

ואנו הנותנים חיות  ...

טקסט מרשים ועמוק כתבת יקרה

נושא לזמן הרהורים.

בוקר קסום ומואר חברה יקרה

באהבת אמת

עליזה.

<לב> עליזה אהובה, <לב> תודה רבה! <לב>

<לב> 

רבקתי היקרה,

באוזניות שבאזני, שושנה דמארי שרה עכשיו את שירו של יחיאל מוהר

לאור הזכרו נות;

''לכל אדם יש זיכרונות כספר
יומן חרוט על לוח לב שותק
הזמן זורה את הרעות כאפר
ורק הטוב לעד לא ימחק."

הצרה היא שלא רק הטוב לעד לא נמחק

ישנם אותם זכרונות כואבים, שממשיכים לשרוט בלב.

הזכרונות הכואבים

כאילו לא חלפו ימים רבים,

הם כל כך חדים.

כן רבקתי, הזיכרון יודע את מלאכתו.

חיבוק ונשיקות שולחת לך

וזיכרון חיבוקך עדיין טבוע בלבי

הוא לא נמחק.

.

נוריתי יקירתי, 

הייתי זקוקה מאוד-מאוד לקריאתךְ ולתגובתךְ. 

ולחיבוק שלךְ, שמלווה אותי תמיד. 

שולחת לךְ חיבוק ושלוש נשיקות, נוריתי, 

ותודה ענקית מכל הלב. 

רבקה שלךְ

---