זכרונות

היחידה על מנת לשרוד 

המיון הזה מותיר תקווה 

כתוב נפלא יקר 

שבת טובה

עַל סַפְסָל 

נָטוּשׁ בַּגַּן

יוֹשְׁבִים בְּיַחַד

וְאֶת הַזִּכְרוֹנוֹת

אוֹסְפִים וּמַפְרִידִים

אֶת הַכְּאֵב מֵהַתִּקְוָה

וְיַחַד אָז רָצִים

לְחַפֵּשׂ גַּם אַהֲבָה.

מקסים השיר שכתבת אודי היקר, זה הזמן לשבת יחד ואת הזיכרונות לדעת לנפות ולהשאיר רק את אלה המלאים בתקווה ואהבה.

שבת שלום ומבורך

שמוליק

.

מדַבר אליי מאוד-מאוד. מאוד-מאוד. 

צנוע, מתון, וצורב במקומות הנכונים. 

תודה רבה-רבה-רבה, אודי יקר. 

רבקה

---

כל אימת נשימה באפנו

נחיה את הרגע

נמשיך...

כתוב למהדרין

ונוגע בנשמה.

תודה אודי על מילים.

זו הדרך להתקדם ולהתמודד עם הזכרונות 

אלו הכואבים ואלו מלאי הגעגועים.

ברגישות רבה תיארת את המצב הזה

תודה.

נאסוף כאב מתקווה, נרוץ בשמש אל הייחוד. אל הזיכרונות. אל אשר לא נכתב עדיין. 

וקסמה לי התקווה