רוּחַ צְפוֹנִית - לבמת הדיון

רוח נושאת עמה עיתים הבטחות, הפתעות 

והעבר שגווע אט אט 

רוצה את להקים לתחייה 

להחיות את הלב 

קסומה את

אהבה כזאת ניפלאה לא שוקעת ולא תשקע לעולם א

והתיאור הניפלא בשיר המלווה את אהבתכם ילווה אתכם לנצח.

בהמון אהבה אשה אהובה

ממני מרים

כמה ענוג הכתוב 

וכמו תמיד לוקחת את אותי לסיפור 

והצילום המרתק ביופיו

מסכימה לי להעביר את הצילום למחוזותיי?

.

אין לי תשובה לשאלתךְ (הָרֶטוֹריִת), אביה אהובה. 

מה שיש לי: 

התפעמוּת משירךְ, מתוכנוֹ, מזיכרונות הדּוֹבֶרֶת, חחשוֹתיהָ,

והתפעמוּת מן הצילום. 

תודה רבה-רבה-רבה לךְ על שניהם!

שלךְ, באהבה, 

רבקה

---

כמו תצלום השקיעה הנהדר הניבט אלינו כאן, כך גם המילים המלטפות על אהבה, החוששות מן הפרידה. פרידה היא אכן מיתה, סוג של מיתה. יפה כתבת. 

בניגוד לשקיעה הבאה ממערב, אך בדומה לה-עצב יורד עלינו.

לחיים ללא פרידות, רק אהבה-אדם 

הַחַמָּה אֶת

פְּנֵי הַיָּם נוֹשֶׁקֶת,

וּבְרֶגַע שֶׁל שְׁקִיעָה

הַגַּלִּים עָטְפוּ

אָז אֶת הַשֶּׁקֶט

שֶׁלִּפְנֵי הַסְּעָרָה.

הָרוּחַ אֶת

פְּנֵיהֶם לִטְּפָה,

וְלָחֲשָׁה אָז

בְּלִי מִלִּים

מַנְגִּינָה  שֶׁל אַהֲבָה.

כְּשֶׁהִגִּיעָה הַפְּרֵדָה,

וְהוּא הָלַךְ לוֹ לִבְלִי שׁוּב

יְחֵפָה הִיא הִתְהַלְּכָה 

אָז עַל הַחוֹף ,

וְהַתְּחוּשָׁה שֶׁבְּלִבָּהּ

הָיְתָה שֶׁל סוֹף.

אֶת עֵינֶיהָ הִיא עַצְמָהּ, 

וּבְלִבָּהּ לֹא פַּסָּה הַתִּקְוָה

שֶׁיּוֹם אֶחָד 

הוּא  עוֹד יָשׁוּב בַּחֲזָרָה.

כְּשֶׁהִבִּיטָה לַשָּׁמַיִם

הִיא זָכְרָה 

אֶת הַמַּבָּט שֶׁבָּעֵינַיִם

הָיָה זֶה אָז

מַבָּט שֶׁל אַהֲבָה.

שיר מקסים ומרגש כתבת אביה יקרה, זה שיר פרידה אל מול אותה רוח צפונית עת שקעה השמש, ורק בלב נשארה תקווה שהאהבה תישאר ולא תשקע.

ואני במקום תגובה כתבתי לך שיר בהשראה.

יום רביעי נפלא מלא באהבה

שמוליק

אני רגיל שאת חיה מוקפת אהבה גדולה ובשירים את מביעה זאת באמינות ובדייקנות. 

והנה, כאן כתבת שיר מתוך נושא, שבעצם זה לא המצב בו נמצאת כעת, מצב של פרידה,

וכתבת כל כך משכנע, כל כך אמין, וזו הגדולה בכתיבתך, אביה. 

נהדר. 

בדיוק כמו שכתבת

הסוף ריגש אותי בתגובתך

תודה גדולה

אביה יקרה

***********

אהבה יציבה אינה שוקעת,

ואהבתך אהובה בשחקים היא.

הטקסט עצוב וכתוב נפלא

ואני בטוחה שזו רוח צפונית שתחלוף במהרה.

ערב נפלא ורק טוב לך

ממני עליזה.

מרפדים את הלב

וים ברקע