שירים

צעקה

 

צעקה/ אדם אמיר-לב

 

האור ירד על הסמטאות כמחרוזת

נח על עיניי החולמות

רוח ערב רחומה ניגנה לי אהבה

והאור נשאר , ער על הלבבות

 

פעם חשבתי לכלוא את מילות האהבה

חששתי , לעולם לא יחזרו

כמו -

את

 

באביב , אני שומע את

הפרחים והציפורים

קשוב לתוגת האוהבים הנעלבים

ממתין  -

קיץ

 

בקיץ , אני בשטח ההפקר

בין אהבה לתשוקה

רואה בך דם ונחמה

כמו , 

הרוח החובטת , בדלת הנעולה.

תגובות

גלי צבי-ויס / הרוח / 12/02/2023 15:21
שמואל כהן / מִן הַשִּׁיר עוֹלָה צְעָקָה גְּדוֹלָה / 12/02/2023 17:35
רבקה ירון / *** / 12/02/2023 18:35
נורית ליברמן / פעם חשבתי לכלוא את מילות האהבה חששתי , לעולם לא יחזרו / 12/02/2023 21:03
אורנה / עונות שנה / 12/02/2023 21:40
אלה לי / שטח ההפקר מתייחס למקום אדמה של דם ונחמה בעונות השנה ❤והרוח חובטת / 13/02/2023 06:21
מרים מעטו / איש יקר❤❣❤ / 13/02/2023 15:18