צבע הכמיהה/אורנה

שצבע הכמיהה לא ייהרס..

ואז, נדמה, שברגע אחד את מביטה אל החושך,

מצפה שהוא יבוא, 

וכמו איזו נקמה עולה בך שאת רוצה בתודעתך 

לצבור כוח ולבתק את בתולי הלא נודע..

מעולה אורנה יקרה! 

המשאלה שלך לא מתגשמת  ואת מבקשת לבתק את בתוליך הלא נודע. תודה רבה לך אורנה היקרה, המשך יום קסום.

תחושה של אי ודאות מלווה אותך עתה, ורק מעשה האהבה ירכך תחושה זאת. יפהפה השיר הזה ומותיר מקום להרהורים. 

הָאָבִיב נוֹקֵשׁ

עַל חַלּוֹן הַלֵּב

וְאַתְּ כְּמֵהָה 

לְצֶבַע אוֹהֵב

וְאֶת  הַחֹשֶׁךְ

רוֹצֶה רַק לְבַתֵּק

לַכְּתָמִים 

שֶׁאֶת הַלֵּב צוֹבְעִים

בִּנְגִיעוֹת שֶׁל אַהֲבָה.

מקסים אורנה יקרה השיר שכתבת , האביב בפתח , לחושך אין מקום בתוך ים צבעי אביב ואהבה.

התמונה ממש מקסימה.

יום טוב ומבורך

שמוליק

אורנה אהובה

האביב-הוא נושא הבשורה והוא אשר ישא עימו

את צבעי הכמיהה-צבעים של אהבה.

הבנתי נכון?

אוהבת אותך מאוד ואת כתיבתך המיוחדת

שאי ברכה ממני

מחזירה לך חיבוק חם

ממני מרים

ועוד משהו-צבע הכמיהה של שערך מאוד הולם אותך

ומלבד זאת את יפה בכל מצב-גם בשיער אסוף וגם פזור

בקיצור-יפה מבפנים ומבחוץ

.

לראות, להכיר, להתכונן מראש לעתיד לבוא. 

ובינתיים, לאהוב ולהיות נאהבת. 

ההתרחשוּת קורית בזמן ההרהורים על מה שהיה, על מה 

שקיים, בהרגשת חשש לקראת המחר. 

כתוב נפלא. נפלא. 

שִׁירָה. 

והתצלום - שערוֹת שיבה ראשונות. קסם. 

תודה רבה-רבה-רבה, אורנה אהובה, משוררת יקרה לי מאוד. 

חיבוק, 

רבקה

---

נ"ב: 

בְּתוּלִי הַלֹּא נוֹדָע (בהוֹוֶה, עכשיו, כרגע, בינתיים).

<לב>

רבקה

---

אשת אהבים את כל כולך ואת מבקשת לבתק את בתולי הלא נודע 

זו הרפתקאה בפני עצמה 

אם תצליחי מקווה שתספרי על כך 

אורנה יקרה

************

מבקשת:

אל תהרוס לי

את צבע הכמיהה ...

משקיפה אל הלא נודע, 

מתערטלת בתחושת או ודאות. 

האהבה... יש בה כוח, 

לפתור וליישב כל תעלומה.

שיר מפעים

והתמונה משלהבת

כתפאורה מושלמת. 

מברכת לצהריים טובים חברה

שלך עליזה.