יצירות אחרונות
אֵין כְּמוֹ הָאַהֲבָה (2 תגובות)
אביה /שירים -23/12/2024 12:40
השירים העדינים שאת כותבת. להמשך במת הדיון של נורית (2 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -23/12/2024 11:06
עודי רואה אותו / בית קולנוע ילדותי (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -23/12/2024 04:21
כָּמוֹנִי, / בְּשׁוּלֵי בָמַת הַדִּיּוּן, זלדה, שִׁירָה. (10 תגובות)
רבקה ירון /שירים -22/12/2024 23:24
דִּמְיוֹן וּמְצִיאוּת🌹🌹🌹 (12 תגובות)
שמואל כהן /שירים -22/12/2024 22:55
הכתיבה כרכבת הרים / לבמת הדיון של נורית (11 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -22/12/2024 20:47
סיפורים
טיול ושיחאולי תרצה לנוח רגע? יש פה ספסל בצל העץ מעבר לעיקול. תלתה בי מבט חום מתריס עם ריסים ארוכים באופן על טבעי. הרגשתי זקן ותשוש. קשה לדבר ולטפס. היא צעירה ממני רק בכמה שבועות ספורים. נולדתי בחג האביב והיא הגיעה במתן תורה. ישבתי על הספסל מתנשם בכבדות, הסרתי את כובעי, ניגבתי את מצחי מאגלי זיעה, נוף העמק התגלה בינות לעצים ונפרש בכל יופיו. למה אתה מתכוון, "קוראים לא נכון"? איך אנחנו אמורים לקרוא בדיוק? הסדרתי את נשימתי, היא בת בית בהרים האלו ואילו אני איש המישור. אני אוהב את החוף, את רחש הגלים המתנפצים. הבטתי על אפה המושלם, דווקא אהבתי אותו יותר בגרסה המוקדמת שלו כאשר היה עדיין הררי. ניגבתי את עיניי הכחולות ועניתי, זה לא סיפור על העבר זה סיפור על ההווה. זה על עכשיו כרגע פה בדיוק. אבל איפה הנחש? אין לך מושג על מה שאתה מדבר זה בכלל לא הגיוני. קוראים לו צ'אט. ChatGPT
תגובות
גלי צבי-ויס
/
חילופי מילים
/
31/05/2023 06:50
התחברותתגובתך נשמרה |