אַהֲבָה עָצוּבָה

אַהֲבָה עָצוּבָה

לִטְבֹּל בָּעֵינַיִם שֶׁל מִישֶׁהוּ
לְרֶגַע אֶחָד
וְאָז -
לְהַגִיחַ מֵהֶן בְּאַחַת.
שָׁנִים שֶׁלֹּא לַחֲנוֹת בָּהֶן שׁוּב
וּבָאָה תְהִיָּה
אוֹדוֹת אוֹתָן עֵינַיִם,
אַהֲבָה שֶׁהִתְלַקְּחָה
בְּהֶבְזֵק.

שָׁעוֹת שְׁקִיעָה מוּל
שָׁאוֹן גַּלִּים
וְאֹפֶק יְפֵהפֶה
טוֹמֵן מַשֶּׁהוּ
אַחַר כָּךְ -
הוּא מֵגִיחַ

וְשׁוּב הַמַּבָּט טוֹבֵל בָּהֶן
וְלֹא שָׁב -
לַשָּׁוְא.

אַהֲבָה מְטֹרֶפֶת,
הֵיכָן שֶׁהַמְּתִיקוּת
אֵינָהּ חָדֵלָה לִהְיוֹת מְתוּקָה
רַק לְחֹדֶשׁ אֶחָד הוּא הֵגִיחַ
וּבְעֵינָיו לָקַח אוֹתָה מֵעַצְמָה,
אֵיךְ שֶׁרֶגַע אֶחָד
אֵינוֹ שָׁוֶה אֲלְפֵי רְגַעִים
מְתוּקִים כְּכָל שֶׁיִּהְיוּ,
שֶׁמָּא כֵּן?
~
 

הַאִם יֵשׁ לָכֶם חָבֵר/ה הַמְּסַפְּרִים לָכֶם הַכֹּל? הַאִם אַתֶּם מְסַפְּרִים לַחֲבֵר/ה דְּבָרִים אִינְטִימִיִּים שֶׁלֹּא הֱיִיתֶם מְסַפְּרִים לְכָל אֶחָד?

אֶת כָּל חַיֶּיהָ סִפְּרָה לִי, עַל עֲבוֹדָתָהּ, מִשְׁפַּחְתָּהּ, יְלָדֶיהָ, הוֹרֶיהָ,

הָיִיתִי הַחֲבֵרָה הֲכִי קְרוֹבָה אֵלֶיהָ וְזֶה הַסִּפּוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁסִּפְּרָה לִי:-

שָׁלוֹשׁ שָׁנִים חִכָּה  לָהּ, כָּךְ סִפֵּר לָהּ עַכְשָׁו. הִיא זָכְרָה אֶת הַשִּׂיחוֹת הַהֵן,

רַק שֶׁלֹּא הִתְיַחֲסָה אֵלָיו כָּל כָּךְ, הָיְתָה עֲסוּקָה בְּחַיֶּיהָ, בַּעֲבוֹדָתָהּ,

עַד שֶׁשָּׁכְחָה אוֹתוֹ בִּכְלָל.
לֹא יָדְעָה אֶת שְׁמוֹ אָז, רָצְתָה לְהַפְלִיג עִמּוֹ בַּסִּירָה שֶׁהִצִּיעַ לָהּ אָז;

לָצֵאת אֶל הַיָּם הַפָּתוּחַ, יָם הָאַהֲבָה! מֵאָז וּמִתָּמִיד נָהֲגָה לְהַקְשִׁיב לְנַהֲמַת הַגַּלִּים, וְתָמִיד שָׁם עָמְדָה, עַל הַחוֹל הַזָּהֹב, הִבִּיטָה אֶל הָאֹפֶק,

לְעִתִּים נָשְׂאָה עֵינֶיהָ לַמָּרוֹם, לְשִׂיחָה קְצָרָה עִם אֱלֹהִים,

רָצְתָה לְהַגִּיעַ אֶל אֵיזֶשֶׁהוּ חוֹף מִבְטָחִים, יָדְעָה שֶׁהוּא שָׁם רָחוֹק קוֹרֵא לָהּ בְּקוֹל, שִׁדֵּר אֵלֶיהָ גַּלִּים גַּלִּים,גַּלִּים אֲרֻכִּים שֶׁהִגִּיעוּ  עַד אֵלֶיהָ,

אָפְפוּ אוֹתָהּ וְלִטְפוּ אוֹתָהּ כְּמַגָּע אֶצְבָּעוֹת חֲזָקוֹת אַךְ גַּם רַכּוֹת.
הִיא נִקְלְעָה לִמְצוּקָה רִגְשִׁית עַזָּה: מִצַּד אֶחָד הֵקִימָה סְבִיבָהּ חוֹמַת שַׁלְוָה  אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרֶיהָ חָסוּ רַק יַקִּירֶיהָ,  הִיא חָשְׁשָׁה מִמַּסְלוּלִים לֹא מֻכָּרִים,

לֹא קְבוּעִים, מִצַּד שֵׁנִי עֶרְגָּה אֶל הַלֹּא נוֹדָע הַזֶּה בִּשְׁלַל גְּוָנִים,

בִּנְגִיעוֹת שֶׁל תְּמִיהָה, בְּגִשּׁוּשֵׁי תְּשׁוּקָה. חָלְמָה חֲלוֹמוֹת אֲבוּדִים

עַל מְקוֹמוֹת רְחוֹקִים אֲשֶׁר בָּהֶם  - אַךְ וְרַק בָּהֶם - תּוּכַל לִהְיוֹת אִתּוֹ מִבְּלִי שֶׁאִישׁ יֶדַע, לְמַמֵּשׁ אֶת הָעֲרָגוֹת, לְהוֹצִיא לָאוֹר אֶת הַכְּמִיהוֹת  הַחֲבוּיוֹת-הָאֲזוּקוֹת בְּכַבְלֵי זְהִירוּתָהּ.
חִפְּשָׂה אֶת הַשְּׁבִיל שֶׁיּוֹבִיל אֶל טַיֶּלֶת חַיֶּיהָ אֶת הַצְּחוֹק בָּנְתָה  בְּדֶרֶךְ הָעֶצֶב , חָנְקָה בִּנְשִׁימוֹת אַהֲבָה.
רָצְתָה לִתְפֹּר לְעַצְמָהּ כְּנָפַיִם,לָעוּף קְצָת לַמֶּרְחָבִים, שָׁם, יָדְעָה בְּוַדָּאוּת שֶׁמִּישֶׁהוּ מְחַכֶּה לָהּ.
הַכְּנָפַיִם לֹא צִמְּחוּ, הַזְּמַן הָרֵיק עָבַר, חָלְפָה עוֹנָה אַחֲרֵי עוֹנָה

מִפְּנֵי  הַמֻּסְכָּמוֹת וְהַדְּאָגָה  מִפְּנֵי פְּגִיעָה לֹא מִמְּשָׁה  דָּבָר מֵהַזָּיוֹתֶיהָ,

מִפְּנֵי הַצַּעַר וְהַתִּסְכּוּל ,כַּאֲשֶׁר אֲפִלּוּ לֹא חֲצִי תַּאֲוָתָהּ בְּיָדָהּ אֶת  נִחוּמֶיהָ

 תָּמִיד הִיא מְשַׁחֶרֶת בַּקַּיִץ. הַקַּיִץ מְאַפְשֵׁר לָהּ לְהִגָּרֵף אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהוּא לָהּ תָּמִיד כְּמִפְלָט  הִיא הֲכִי אוֹהֶבֶת לָרוּץ יְחֵפָה עַל שְׂפַת הַיָּם,

שָׁם - הִתְקַשְּׁתָה לְהַסְבִּיר מַדּוּעַ אַף לְעַצְמָהּ –,מָצְאָה  אֶת הַחִבּוּר שֶׁלָּהּ

אֶל הַחַיִּים, אֶל הָאֱלוֹהִים.
לִפְנֵי חָדְשַׁיִם  - אַחֲרֵי זְמַן כֹּה מְמֻשָּׁךְ - שָׁמְעָה אוֹתוֹ  שׁוּב.

הַגֶּבֶר  הֶחֱזִיר לָהּ אֶת הַחִיּוּךְ שֶׁקָּפָא בַּזְּמַן,עָשָׂה הֲסָבָה לִגְלִידֵי קֶרַח,

 מְשִׁיחָה לְשִׂיחָה נִפְתְּחָה אֵלָיו כְּמוֹ פֶּרַח אֶל הַשֶּׁמֶשׁ,

הִיא לֹא הָיְתָה קָשָׁה לְפִצּוּחַ, קַל מְאֹד  לַחְדֹּר אֶל תּוֹכְכֵי  נִבְכֵי  נִשְׁמָתָהּ,

שְׁקוּפָה הִיא עַד לָעֳמָקֶיהָ. שְׂמֵחָה כָּל כָּךְ!  כְּדֵי רִגּוּשׁ  בִּלְתִּי פּוֹסֵק,

 שֶׁשּׁוּב חָדַר-חָזַר  אֶל חַיֶּיהָ. הֵם נִפְגְּשׁוּ לְשָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת מוּל הַיָּרֵחַ,

הַשִּׂיחָה קָלְחָה כְּמוֹ לֹא עָבְרוּ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים אֶלָּא כְּמוֹ לֹא עָבַר בִּכְלָל זְמַן

 מֵאָז וְעַד עַתָּה, הֵם נִזְכְּרוּ בַּדְּבָרִים שֶׁהִצְחִיקוּ אוֹתָם, אַחֲרֵי  שָׁעָתַּיִם  כְּאִלּוּ  אֵיזוֹ פֵיָה הֵנִיפָה עֲלֵיהֶם אֶת מָקְלָּה בְּחִיּוּךְ טוֹב  ,קָרְבוּ גּוּפֵיהֶם  זֶה אֶל זֶה.  נִצְמְדוּ. הֵם,הִתְחַבְּקוּ הֵסִירוּ אֶת כָּל הַמַּחְסוֹמִים בֵּינֵיהֶם וּנְשִׁיקוֹתֵיהֶם

מְתוּקוֹת מִיַּיִן, כָּאֵלּוּ שֶׁלֹּא חָוְתָה מֵעוֹלָם.
הַפְּרֵדָה הָיְתָה קָשָׁה, אוּלָם הֵם  לֹא וִתְּרוּ, אַחֲרֵי  יוֹמַיִם שׁוּב נִפְגְּשׁוּ,

הָעֵינַיִם דִּבְּרוּ בְּחֹם, נוֹלְדָה שָׁם אַהֲבָה, נוֹלְדָה  גַּם  הַתְּחוּשָׁה כְּאִלּוּ נוֹעֲדוּ זֶה לְזוֹ הוּא דִּבֵּר  אֶל לִבָּהּ, סִפֵּר  עַל חַיָּיו , עַל זֹאת שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לַעֲזֹב אֶת הַבַּיִת,

רַע לוֹ שָׁם - אָמַר. רָצָה לָדַעַת עוֹד וָעוֹד עָלֶיהָ, מָה הֶלֶךְ מַחְשְׁבוֹתֶיהָ,

מָה בִּרְצוֹנָהּ לַעֲשׂוֹת לְמַעַן עֲתִיד שְׁנֵיהֶם . הִיא לֹא יָדְעָה מָה לְהַחֲלִיט.

 שָׁקְעָה בְּהִתְלַבְּטוּת מְיַסֶּרֶת: טוֹב הָיָה לָהּ בְּחַיֶּיהָ שֶׁלָּהּ

שֶׁהִתְנַהֲלוּ  עַל מֵי מְנוּחוֹת, זָרְמוּ בְּשַׁלְוָה, לְלֹא  סְעָרוֹת.

לֹא פָּקְדוּ אוֹתָם סוּפוֹת  הַרְסָנִיּוֹת, אַף לֹא  סְעָרוֹת שֶׁמְּיַחֲלִים לִכְמוֹתָן

 הַנְּשָׁמָה וְהָרֶגֶשׁ; גַּם הַמַּאֲוַיִּים הַטְּמוּנִים עָמֹק עָמֹק שָׁם בְּבֵית הֶחָזֶה,

חַיֶּיהָ הָיוּ נוֹחִים בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁהִיא רוֹצָה , גַּם אִם לֹא בְּדִיּוּק כָּאֵלֶּה שֶׁאֲלֵיהֶם הִתְאַוְּתָה.
הוּא בִּקֵּשׁ לְהִתְחַקּוֹת  עַל הַקּוֹרֶה לָהּ  בַּבַּיִת וּבְחַיֶּיהָ.  

הִבְטִיחָה שֶׁתְּסַפֵּר בַּהֶמְשֵׁךְ. הָאִישׁ שָׁלַח אֵלֶיהָ מִדֵּי יוֹם מִכְתְּבֵי אַהֲבָה,

הֵם נִפְגְּשׁוּ שָׁבוּעַ אַחַר שָׁבוּעַ מְאֻשָּׁרִים שְׁנֵיהֶם , חָזַר שׁוּב וָשׁוּב  עַל דְּבָרָיו, לְפִיהֶם יָדַע שֶׁכְּדַאי הָיָה לוֹ לְחַכּוֹת לָהּ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים! כָּל כָּךְ חָשָׁק בָּהּ!

וְהִנֵּה עַכְשָׁו קָרָה הַפֶּלֶא: הִיא שֶׁלּוֹ. הִיא חוֹמֶסֶת  אוֹתוֹ לְעַצְמָהּ וְהוּא  כְּשָׁלָל וְאַהֲבָה טוֹרֵף אוֹתָהּ, אַךְ  אֵינָם רָוִים, הֲרֵי  בְּכָל פַּעַם מִיָּד אַחֲרֵי פְּרֵדָתָם הוּא מַתְחִיל לְהִתְגַּעְגֵּעַ לַפַּעַם הַבָּאָה.
כְּכָל שֶׁהֶעֱמִיק הַקֶּשֶׁר הֵם נִפְתְּחוּ וְסִפְּרוּ עַל חַיֵּיהֶם, הוּא עַל חַיָּיו הַגְּרוּעִים,

הִיא עַל חַיֶּיהָ הַיָּפִים.
הוּא עַל הֶעָתִיד שֶׁהוּא חוֹזֶה  לִשְׁנֵיהֶם. הִיא עַל הַהֹוֶה שֶׁבְּיַחַד אִתּוֹ.  

כֵּיּף לָהּ! טִיְּלוּ בַּטֶּבַע, יָד בְּיָד פָּסְעוּ בֵּין עֲצֵי הַחֹרֶשׁ,  

צִלְּמוּ אֶת הַנַּרְקִיסִים שֶׁזֶּה עַתָּה פָּרְחוּ לְשָׁבוּעַ בְּעֵרֶךְ.

יָשְׁבוּ עַל סַפְסָל. הֶחֱזִיקוּ יָדַיִם -וְאָהֲבוּ.
לְאַחַר יוֹמַיִם נֶעֱלַם! הָיָה כְּלֹא הָיָה! הִפְסִיק לְהִתְקַשֵּׁר,לֹא שָׁלַח לָהּ מֶיְלִים אוֹהֲבִים,כָּתְבָה לוֹ שֶׁהִיא מִתְגַּעְגַּעַת וְשָׁאֲלָה בַּכְּמִיהָה דּוֹאֶבֶת הֵיכָן הוּא?

עָנָה לָהּ שֶׁהוּא מִצְטַעֵר. אֲבָל  הוּא נֶעְלָם גַּם לְעַצְמוֹ, פּוֹקְדִים אוֹתוֹ מַחֲשָׁבוֹת, רוֹדְפִים אוֹתוֹ תַּעְתּוּעִים, קָשֶׁה לוֹ. בַּבַּיִת הַדּוֹמֵם שָׁתַק רֹב הַזְּמַן עִם אִשְׁתּוֹ,

הוּא צָרִיךְ לְשַׂחֵק אֶת הַמִּשְׂחָק, לַחֲשֹׁב עָלֶיהָ, עַל הַמַּהֲלָכִים שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת.
כְּאֵבָהּ הָיָה רַב, חָשָׁה כְּמוֹ הִיא נִסְקֶלֶת בַּאֲבָנִים כְּבֵדוֹת  קָרְאָה אֶת דְּבָרָיו הַנּוֹסָפִים: הוּא כְּבָר לֹא בָּטוּחַ הַאִם נָכוֹן  לְהַמְשִׁיךְ וּלְקַיֵּם אֶת הֶמְשֵׁךְ הַיְּחָסִים  הַטְּעוּנָה רִגְשִׁית שֶׁלָּהֶם, הִסְבִּיר שֶׁהוּא חַי אִתָּהּ בַּהֹוֶה וּבֶעָתִיד

וְהִיא תְּקוּעָה רַק בַּהֹוֶה.  יֵשׁ לוֹ  הַרְבֵּה מָה לְאַרְגֵּן בְּחַיָּיו.

"מָה בְּדִיּוּק לְאַרְגֵּן?" – שָׁאַל כְּאִלּוּ  שָׁמַע שְׁאֵלָה  שֶׁלָּהּ.

טוֹב, הִיא לֹא כָּל כָּךְ מְבִינָה בָּזֶה. יֵשׁ יָמִים שֶׁהַכֹּל צָף וְיֵשׁ יָמִים קַלִּים

שֶׁהוּא מִתְעַלֵּם מֵהַכֹּל,הַשִּׂיחוֹת עִמָּהּ גּוֹרְמוֹת לוֹ לִשְׁכֹּחַ אֶת הַקֹּשִׁי בְּחַיָּיו וּלְקַוּוֹת, סִפֵּר שֶׁחוֹשֵׁב עָלֶיהָ הָמוֹן, בַּלִּמּוּדִים, בַּלַּיְלָה בַּמִּטָּה, מִתְעַלֵּס  עִמָּהּ לְלֹא הֶפְסֵק, קָשֶׁה לוֹ לְהֵרָדֵם, מְפַנְטֵז, אוֹהֵב. הֲמוֹן תַּסְרִיטִים בָּרֹאשׁ.
לְמָחֳרָת, הִתְקַשֵּׁר וְאָמַר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ בַּקֶּשֶׁר הַזֶּה,

מַעֲדִיף לְסַיֵּם אוֹתוֹ כָּכָה,הַאִם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה הָיָה צָרִיךְ לְחַכּוֹת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים? – חָשְׁבָה בְּנֶפֶשׁ מִתְעַלֶּפֶת.

~