אוֹסֶפֶת אוֹתְךָ אֶל תּוֹכִי

את מותירה לו עקבות של אהבה, יודעת כי יבוא לאסוף אותם ושיר אהבה ייגע במקומות הנכונים.  יפהפה. 

כְּתוּבִיּוֹת חוֹל עַל שְׂפַת הַיָּם
אַתְּ מַשְׁאִירָה בִּשְׁבִילוֹ,
וּבְּלֵב פָּתוּחַ הוּא יֶאֱסֹף כָּל אוֹת
לִפְנֵי שֶׁהַגַּל יִמְחַק הַכֹּל.
וּכְשֶׁהוא קָרוֹב אַתְּ  שׁוֹקַעַת,
נֶאֱחֶזֶת בְּחֹם נְשִׁימָתְו,
אוֹסֶפֶת אוֹתוֹ אֶל תּוֹכֵךְ בְּרֹךְ.
כְּיַיִן אַהֲבָה הַמְּסַחְרֵר אֶת הנְשָׁמָה.

את  מתארת אהבה עמוקה, עדינה ורוחנית, שבה את רואה את עצמך כמקור של נתינה, השראה וחום. את מפזרת רגשות, מילים וחלומות בעולם , ובעיקר מכוונת אותם לאהוב ליבך. הדימוי של כתיבה בחול מדגיש את השבריריות והזמניות של הרגעים, אך גם את התקווה שאהובך ימצא ויאסוף אותם בזמן.

אהבה אמיתית היא נתינה מלאה, חיבור פנימי ורצון להיטמע באחר, גם כשהרגעים חולפים ושבריריים, עצם הרגש והכוונה מעניקים להם משמעות עמוקה ונצחית.

מקסים שיר האהבה שכתבת אביה יקרה וכהרגלך את אמיתית ומרגשת.

סופ"ש רגוע ושקט עד כמה שאפשר.

שמוליק               

אהבה ועוד אהבה

שבת נהדרת

.

"גבירת* גלי ים החיים"

"מניחה אבני משאלות"

ואתו, עם אהובך,

"משאירה כתוביות בים על חול" - ו-

"אוספת אותך אל תוכי / ... "

הנשיות שבָּךְ, אביה. הנשיות שלך. 

תודה רבה-גדולה על שירך, על נשיותך, 

על מי שאת, אביה אהובה. 

ש"ש מיטיבה, יקירתי. <לב>

רבקה

---

*הנק' של 'אביר' בעברית.

רבקה

---

כאבירה של נתינה, את משקה את העולם בטוב ובמילים מבורכות, אך את לבך ואת "כתוביות החול" הסודיות שלך את מקדישה, בבלעדיות רק לאדם אחד!!
שורות של חיבוק טוטאלי והתמסרות לשכרון המתוק של אהבתכם.

יפה ומרגש: את מושיטה ידך, מחבקת, מנשקת אותו, אוספת אל תוכך, מלטפת ראשו, לחייך, גופו. תודה רבה לך אביה היקרה, ערב טוב וסופ"ש מואר.

אביה יקרה

***********

אהבה טוטאלית

ללא תנאים,

שיכורה מאהבה

בשיכרון חושים,

ממכרת וסוחפת

שימרי עליה ...

שבת מבורכת ובשורות טובות

ממני עליזה.

המים תמיד שוטפים את החול.

הצורך בשיר לציין את "היות העקבות בטרם הישטפותם" רק מחדד את חוסר המציאותיות בשאיפה, בחלום זה.

העקבה שהותרה על החול לא תזכה להגיע לאוהב.

כך השיר הופך לשיר אכזבה, געגוע, ציפייה לבלתי-יושג.