שירים

משפצת

היא שולחת את פניה
אל העולם.

 

המסך משיב לה
אישה צעירה יותר.

 

החיוך מתוקתק,
העור חלקלק,
הזמן נמחק
במגע אצבע מורה.

 

בני ביתה
מביטים בה,
מהססים.

 

גם המראה בבית
אינה מזהה אותה.

 

היא מכבה את המסך.

תגובות

דני זכריה / מכבה את המסך / 27/07/2026 08:02