שירים

היום עוד לטובתי

בשש צלצל הפעמון.


מרחוק אני שומע
קולות ילדים עליזים
משתובבים.

 

ברור - 
זו הבריכה.
השעה מתאימה.

 

השמש עדיין גבוהה.
יום של חום אימים.

 

הולך בשדות הקוצניים,
לבדי-

עוף זר חשוף
לנשיכת חיות הבר.

 

אני פונה
אל הבריכה.

 

אבל על הגבעה שלידה -
בית הקברות.
הציבור בדיוק יצא מן הלוויה.

 

הצטרפתי אליו,
כאילו הייתי אחד מהם.

 

בשש צלצל הפעמון.

 

טרקטור עם עגלה
נשא את האישה
שכולם נפרדו ממנה זה עתה.

 

כשירדתי מן הגבעה
כבר שכחתי את הבריכה.

גם קולות הילדים
לא נשמעו.

תגובות

דני זכריה / כשירדתי מן הגבעה / 03/08/2026 10:28
שמואל כהן / שיר נוגע ומטלטל במפגש החד שהוא יוצר בין שמחת החיים לבין סופיותם. / 03/08/2026 10:28
רבקה ירון / *** / 03/08/2026 10:42