התמקמתי בכיסא הגבוה, אל מול מכונת הכסף הצבעונית. יד ימין מורמת מעלה בהיכון, קרטון פופקורן מלא במטבעות בין הרגליים, ואמונה שלמה בצדקת הכסף.
אחרי תריסר משיכות, היד עוברת לאוטומט. היא לא תפסיק עד אשר יבוא איזה פסיכי עם מסיכה ומסור מסרט אימה וינתק אותה ממני. הריבועים זזים במהירות, ואני מוצא את עצמי מהופנט אל מול המכונה המכושפת. מחכה שירדו המטבעות כמו לגשם ראשון אחרי שנות בצורת. עוברת שעה, ביד נעשה כבר נמק, ובקרטון לא נותר דבר מלבד הגעגוע. עוד שנת בצורת.
אני מחליט לנסות את מזלי במקום אחר, פונה לפקידה בחלון קבלת הז'יטונים. "אני אחזור עם פי שתיים", אומר לה בתקווה פתטית. היא מחייכת לעברי בזיוף וזורקת לעברי מבט של "תגיד שלום לחיסכון הילדים לאוניברסיטה" ומפנה את מבטה ממני. אני לא נותן למבטה לדכא את הרוח הציונית שנושבת בקרבי, אחרי הכול התפקיד שלה הוא לחייך ולתת כסף ואין הבדל גדול בינה לבין הגרוזיני שיושב ליד הבנק, ופונה לעבר שולחן הבלאק ג'ק. משם תבוא הישועה.
מחלקת הקלפים גורמת לי להצטער על כך שלא למדתי במגמת טיפוס הרים. שערה מחומצן כאילו רק עכשיו טבלה אותו בחומץ, ומבט שהיה הופך כל נזיר בודהיסטי לסרסור ברגע. למרות כל הסיח הדעת אני מחליט להתרכז לה בידיים, לאחר שניות ספורות שבהם הזרע עולה לי למוח, אני מחליף את התוכנית ומאמץ את כול כוח המחשבה ובעיקר חוסם את כוח התחתונה, להסתכל על הקלפים בלבד. "אני אתפוס אותה", אני חושב לעצמי בבטחה, "אם היא תעשה איזה טריק, אני אתפוס אותה".
תמיד הייתי מסתכל שעות על קוסמים, ולא מתוך הנאה. חלום חיי היה לתפוס אותם ב"שטיק". לגלות שהאישה שהוא חצה כרגע לשתיים הוחלפה ע"י משהי אחרת ולא הודבקה בדבק מהיר שלוש שניות, או שהאריה שהוא הכניס את ראשו לפיו מתרומם או צמחוני(אותו הדבר) ואז לספר לכול העולם שהצלחתי, תפסתי את הטריק של המניאק.
אבל הקלפים זזו במהירות מסחררת, ולמרות שהמוח הוא האיבר הכי חכם והכי מושלם, כפי שכול המדענים טוענים, אין בו פעולות פשוטות כפי שיש בכל מכשיר ווידאו מימיי הביניים, כמו עצור או הרצה איטית. קיבלתי שבע, אני מבקש עוד אחד ומופיע נסיך, שבע עשרה זה לא רע בכלל. אני מודיע לערכת הטיפוס למתחילים שאני רוצה לעצור. היא מוציאה לעצמה שני קלפים, מלך ומלכה, אורגיה מלכותית לנגד עיניי. "תמותי אמן, יא אנטישמית מכוערת" ,אני צועק לעברה בלב. אני קם כדי לעזוב את השולחן ומחייך לעברה חיוך רחב, ובמוחי מתרוצצת אות פנטזיה שמתרוצצת במוחו של כול גבר (פרט לצמחוניים) שעומדת מולו פצצת מין מתקתקת, "כשאני אקום היא תציע לי לבוא לחדר למסאז' מענג". אז קמתי והבת כלבה אומרת לי תודה בנחמדות, "תודה רבה שבזבזת את כספך כאן, עם הכסף שהשארת על השולחן אני אוכל לקנות חזייה בגודל גדר המערכת שתתאים לאבטיחים ששיפצתי אצל דוקטור ג'ק". שתמות מי צריך אותה בכלל.
אני פונה למעוז האחרון שבו לא הובסתי, לרולטה. את מאה הדולרים האחרונים שלי אני שם על מספר 23. וכן, גם אני ריאתי את הסרטים האלו שהבחור מגיע מרושש לגמרי שם את הדולרים האחרונים שלו על מספר שהוא שולף מהמותן והכדור מתגלגל לאט לאט לאותו מספר. וכשהמזל מגיע הוא בא בזוגות, והקלפנית מהבלאק גק' פתאום נדלקת עליו בטירוף, והוא דפק גם את הקזינו וגם את הבלונדינית, שישו ושימו בשמחת הקזינו.
הדבר המדהים הוא שהכדור באמת התגלגל לאט לאט, אך בצידה השני של הרולטה ונחת על הסיפרה 3. "הכול מזוייף אצל אחרות האלה כאן, עובדים עלייך ישר בעניים".
אני ממהר לצאת מהקזינו, נמנע מקשר העין עם הקופאית וממבט ה"אמרתי לך" שגורם לך לרצות לחנוק אותה ולהוציא לא את הסיליקון דרך הגרון. התחמקתי החוצה באלגנטיות וכעת נותרה לי בעיה אחת קטנה, איך לעזאזל אני חוזר לארץ בלי כסף לכרטיס טיסה.
