סערה

הבריק הברק, הרעם רועם
צועדת לאט והלב פועם
חשוך הבית הפך לקר
הלכת ואני לבד נשאר.

מסיט וילון מציץ אל השביל
צועדת בגשם לאן יוביל
עין מצועפת רואה את האור
והלב מבקש בשקט 'אולי תחזור'

מבטך לאחור חטוף וסקרן
הסביר, שבכל זאת את כאן
לא אתן לך ללכת ובטח לא אשלח
כי לבי שאוהב, לעולם לא יסלח

הקירבה שלנו, שיאים שוברת
אהבה שכזאת, על עצמה שומרת
כי יישות היא בפני עצמה
ואתמול הרגשתי את כל העוצמה