עלייה

 כשהייתה עלייה בת שש
ידעה מסתור גומות
תרנגולות הוריה
מלקטת ביצים

איש לא היה מערער
ידיעותיה אודות הגומות

משיבה לאוהל אביה
טריות וראויות למאכל
והתרנגולות מתוך שידעו ידיעותיה
היו מסתירות;
בין צמחי צבר דוקרני,
לשיחי אספרגוס
צפופים
ועוד יום בא ועבר

המאבק במרחב ההוא
היה נטוש
בין ידיעותיה של ילדה
בת שש לתרנגולות
החשות את ידיעותיה

מיתוך שידיעותיהן
ידעו את ידיעותיה היו
מניחות ביצהן הרחק מידיה
מתרחקות
מתחכמות
ומסתתרות
בגומות מוצלות
געגועי תרנגולות
לאפרוחים זהובים

ביום אחד שלא נבדל מיתר הימים
נעלמו שלוש תרנגולות
לנותרות הביצים אינן בנימצאות

במרחב ובזמן ההוא
התעלומות היו מתבהרות
והתשובות עולות
כמחזור העננים
גם אם היו חולפות שנים

יום אחד בא סבי לאוהל ראשיד
אוחז בידי
 
ועלייה מצונפת מכונסת
בחיק אביה נכלמת
מצועפות עיניה
מאי ידיעותיה

מבוישות

והיה סבי אומר שלום
בערבית רהוטה
וראשיד משיב שלומות
שהירח היה עולה לרום
וצינת הלילה הייתה באה
במתק לעצמות
היה ראשיד נוטל קנקן משחיר
מעל גחלים לוחשות
ומוזג תה שחור
שהיה מעיר במתיקות
וניחוחו היה נמזג בריח הבוסתן
ומתערבבים הריחות
ומדברים דא והא
עד שתהה ראשיד
אם ראה סבי או אנוכי
תרנגולות נעלמות
מספר אודות התעלומות
מסביר: ימים עלייה אינה מוצאת ביצים

והגומות בהן מקננות ריקות

נותן סימנים על אחת מנוקדת לבנים
ואחרת שמוטת כרבולת
בשלישית מוסיף תיאורים
עם זנב מעוגל
כמו מגל בצבע זהב
 
היו משוחחים זה סבי וזה ראשיד
אודות תעלומת
תרנגולת וגורלה
כאילו היה הדבר מעשה בריאת בראשית

ומתוך שלא היו מגיעים לפתרונה של החידה
היו ממשיכים ומשיחים
אודות דרך הכנת גבינה
לבנה או קשה.
 
בשעה שהלילה נתן אותותיו
היו פורשים, היה ראשיד עומד בפתח המאהלים
מלווה בעיניו את סבי בשלום
עד שסבי פתח את ציר
הדלת החיצונית וסגר בחצר
ונצר עד תום
בבית-הקשתות העשוי מאבנים
חצובות.

היו מנפנפים לשלום
ופורשים לישון

במרחב ובזמן ההוא
היו התעלומות אט אט נפתרות

שהיו יושבים סבי וראשיד בלילות
והגחלים לוחשות
ועלייה שהייתה בבת עינו של ראשיד
מעולם לא פרשה כיתר הבנות
או הנשים לאוהלים צדדיים

באשר הלך הלכה לצדו
שהיה מספר על אמה
ואהבתו הראשונה
היו עיניו נמלאות נוזלים
וסבי מסיט פניו מעיניו
ששם לא היו גברים חלילה נתפסים
מזילים דמעה
ובני שיח גם אם רואים
עושים נפשם כלא רואה
ומתעלמים גם מבוהק מראה

בשעה שסערת נפשו נרגעה
וכאבו היה נוטף
אודות מותה של אמה
בלידתה ועוטף בקולו
את זכרה ברעד סדוק

שבאו משבט אמה
לקבלה לגדלה
כנצר זכר אחרון
כמנהג חוק הנוודים
ולא הסכים
עד שגם כל המכובדים
וזקני השבטים ישבו תוהים
מכונסים מתכסים עצה
על מענה לזה המקרה

על איש המתעקש
נגד כל החוקים;
מדברים על לבו
ומתריעים בפניו אודות
רעת הפרת קדושת המנהגים
הכללים היודעים
בלא הועיל

בשעה ראו עיקשותו
הבאה מכאבו מגודל אהבתו
התייאשו מלנהוג בו מידת
הדין

התפשרו עמו
אמרו כבן תהיה לך
לה תוריש במותך הצאן האוהלים
הגמלים,

מכל הצאצאים
הקיימים, הבאים
וההולכים על פניה

ומכל וכל אשר יבואו לעתיד
ולא תמעיט ולו את חבל המאהל

שחתמו בדברים
דודיה וסבה,

ראשיד
טבל כפות ידיו בדם פר ששחט
וחתם וגאל את ששאל לבו בשתי ידיו
על עור כבשה מעובד

עדות וראייה
בשבועה לזקני השבטים
הנדהמים
על אחד המוסר
אהבתו כנגד החוקים

כך עלייה נתייחדה
מבין כל הנשים
הראויות לאירוסין

היו המשלחות עולות וחוזרות
מבקשות הסכמת אביה
לאירוסיה בילדותה
ושבות ריקם

שראשיד היה משיבם
עד יבשיל לבבה
ותבוא בה דעתה
תלך בעקבות אהבתה

כך שמה של עלייה
נישא כעדות בה האהבה
גברה על חוק
עוד מינקותה עד משכן
שבטים למרחוק
 
אט לאט התוודעו גם המרחבים
לחייה ופסיעות רגליה של עלייה

מלבד התרנגולות

באותם לילות שהיינו יושבים
אני וסבי  ועלייה וראשיד
היו לבסוף הדברים מוסכמים

בין סבי וראשיד

שניהם תמימי דעים
הכול מעם אלוהים

כך היו ממשיכים ומדברים
עד לפתע צחק ראשיד
וסיפר על תעלומת היעלמות
התרנגולות

בשעה שהיה יושב ועלייה בחיקו
לפתע נבחו הכלבים מפתח האוהלים
מסתערים לעבר השיחים;
שאף הוא בא לראות
על מה המהומה
שמע קרקורים וציוצים
הראשונה הופיעה
אחריה משתרכים
אפרוחים רכים

וביום השני חזה באחותה
ותהלוכה
ואתה עדה של ציוצים
צצים מבין השיחים

כעבור יומיים נוספים, מעוגלת הזנב
אף היא צעדה
לעבר המאהל
ולפניה תהלוכת
אפרוחים-צועדים שלא בסך
ולא על פי כללים

וצחקנו, סבי ראשיד ואני
ועלייה בחיק אביה חיכה
את חיוכה הנדיר

ביום אחד שנבדל מיתר הימים
הופיעו פקידים מודדים
מרחקים אדמות
מסמנים קצה בתים
תחילת מאהלים גושים חלקות

היכן היהודים
ומי ומהיכן היתר
באים

בבוקר המחרת כותר המאהל
משאיות חיילים
 
סבי שנזעק
וראשיד שלא הבין את שפת העברים
לא קרא מסמכים,
מועמסים עליה ראשיד
הכבשים, החפצים, על המשאית
ועוד מספר רגעים זזים
מגורשים.
 
בזו השעה סבי עמד נדהם
על מה כל הנעשה ולהיכן

השיבו לו הם זרים פולשים
משבט המצוי בסיני

ועוד סבי תוהה: הכיצד והם שכניי
בטרם הכרזה ויסוד המדינה
בזה המתחם

ולא הועילו המילים
ראשיד היושב במשאית
ממתין
ועלייה בחיקו התמים
ואני מסתכל מהצד
רואה דמעות של ראשיד
וסבי
השם ומניח בידיו צידה
לדרכו הארוכה
ולוחש לו מילים אחרונות
בידידות של ערבית
מגומגמת
ובוכה בגלוי
ועלייה מכונסת בחיק אביה
עיניה מרוחקות
מצועפות

עד תזוזת המשאיות
אחז סבי בידיו של ראשיד
והיו שניהם בוכים בגלוי

במקום ההוא שהיו מאהלים
בגלוי
וליהודים בתי אבן מוקפים בבוסתנים
ושכנים
וחיים

על המרחב ההוא סללו
אוטוסטרדה רבת מסלולים