יצירות אחרונות
מתעמק בכתבים (7 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -10/01/2025 22:33
כאילו זה הגב החם (3 תגובות)
צביקה רז /שירים -10/01/2025 19:37
עוד מתעלולי הצבון השובבון (17 תגובות)
אילה בכור /שירים -10/01/2025 09:00
גרושה בושה (7 תגובות)
זיו כץ /הודעות -10/01/2025 04:50
שנה חדשה עם שיר חדש (8 תגובות)
דני זכריה /שירים -10/01/2025 02:02
חֲלוֹמוֹת שֶׁבַּסּוֹף מִתְגַּשְּׁמִים🌹🌹🌹 (17 תגובות)
שמואל כהן /שירים -10/01/2025 01:50
בְּרֵאשִׁית הָיָה הַגּוּף ... (8 תגובות)
רבקה ירון /שירים -10/01/2025 01:11
מגיע לך יותר (9 תגובות)
גליה אזולאי /שירים -09/01/2025 23:41
קמטים (16 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -09/01/2025 22:27
סיפורים
שלט-רחוק ח \ ירח-דבשירח-דבש
הטיסה ארכה שעות ארוכות. למרות הפינוקים של מחלקה ראשונה, כבר הרגשתי שאני מתחיל לטפס על הקירות. לא הצלחתי להרדם ולא רציתי להעזר בכדורים או אלכוהול, כדי לשמור על צלילות מבצעית. "בת-זוגי" נרדמה ברגע שעלינו למטוס ופרט למספר הפסקות אוכל ושירותים, לא פתחה עין. כאילו נולדה באוירון. הרגשתי מאד בודד ומשועמם, ב"ירח-הדבש" הזה. לבסוף הגענו לא...[ארץ היעד]. משתרכים לאטנו בתור אינסופי לביקורת דרכונים. הפקיד בודק את הדרכונים בעצלתיים, כאילו לא ממתינים עשרות ואולי מאות, נוסעים מותשים, להגיע לביתם, או יותר נכון, למלונם, במקרה שלנו. "שמות?", שאל באנלית כבדה. "שמי לוֹאִיס", בת זוגי הציגה את עצמה. שמי קלארק, חשבתי לומר בהלצה, במקום זה אמרתי, "ג`יסון", ברצינות מלאת בטחון, שהיה השם הרשום בדרכון שלי. "מטרת הביקור?". לואיס לא הצליחה להבין את מבטאו הכבד ונראתה מבולבלת ומתוסכלת, כנראה שיש גם יתרון בהכרת מבטא מזרח-תיכוני. " SIGHTSEEING "[טיול], עניתי בבטחה, וחשתי במבטה המתרשם סוקר אותי. הוא בדק את הדרכונים ושלח אותנו לחדר צדדי לבדיקה יסודית. בודק החפצים פתח את כל המזוודות ורחרח את כל הקרמים והאבקות. הטלפון והשלט כלל לא משכו את תשומת ליבו, כנראה שהם בעיקר מודאגים מהברחות נשק, כסף וסמים. אחר-כך עברו על גופנו במישוש יסודי וממצה. למרות הבדיקה המשפילה, הם היו מאד אדיבים. אפילו קצת הופתעתי לטובה מהיחס האנושי. בסופו של דבר סימנו, ויצאנו משדה התעופה. לקחנו מונית לחברת השכרה במרכז העיר, שם חיכה לנו אופנוע שטח אימתני מדוגם עם GPS (מכשיר לנווט לווינים) וכל הגאג`טים שאפשר להעלות על הדעת. העמסנו על האופנוע את כל הציוד ללא בעיה מיוחדת ויצאנו לדרך. נסעתי בדרכי עפר מתפתלות, דרך נחלים וגאיות, הרים ועמקים, מפגין את שליטתי ברכיבת שטח ובניווט רכוב. אפילו לא נזקקתי לעזרת ה-GPS. נסעתי במהירות מרגיש את לואיס נצמדת לגבי, מנסה להתרכז בנהיגה, למרות מגע שדיה המוצקים, הדוקר בגבי. לאחר נסיעה פרועה של כחמש או שש שעות הגענו לבסוף לעירה המיועדת. יותר נכון כפר עם מעל למיליון תושבים. נכנסנו למלון ועלינו לחדרנו. הוקל לי כאשר נוכחתי שהסוויטה שלנו בעלת שני חדרים וסלון. גם רמת חיים וגם אפשר להמנע מאי-הנוחות של חלוקת המיטה עם אישה זרה. עשיתי מקלחת רותחת, מקלף את הזוהמה הדביקה מעלי, בהנאה רבה. לאחר המקלחת, מותש, נשכבתי על מיטתי, והתעלפתי לשנת מוות, חסרת חלומות, עמוקה, משכיחה וניצחית.
...[עקבות הצנזורה הראשית] © כל הזכויות שמורות תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |