להבשיל

אוזניי משתנקות,

 אוטמות עורן למילתך

  שבעות מכזבי האתמול

                   חומקות מגילוי כמיהה

                     בוהות בהבזקי עצמן

               שפתיי נאנקות,

                 כאבן חודר אל לשון עייפה

                  שיניי הכאב מתפתלים בם

                           פרפריי תלושי הכנף,

                             מפצירים בגלמיהם להבשיל

                               חפצים לנסוק  אל מחוץ לליבי,