חזרה ליצירות
סיפורים

אימא אדמה

תו רוֹן | (11/09/2007 20:29) | 65 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
אימא אדמה
 
"אבא אתה יודע שכדור הארץ חי?"
 
מנסה להתרכז בנהיגה. נוסע בכביש המהיר, מחפש את הפניה במחלף לכיוון מערב. שבת בבוקר. במקום לישון, אני צריך לקום מוקדם, בשביל לקחת אותו, לשחק עם חבר. למה הוא לא יכול לראות טלויזיה, או לשחק במחשב כמו ילד נורמלי? למה הוא תמיד חייב לדבר ולקשקש, כאשר אני צריך לנהוג, עוד רגע הוא גם ירצה להראות לי משהו, ואני אפספס את הפניה, "לא עכשיו! רק רגע טוב? אוקי מה אתה רצית להגיד לי?"
 
"לא באמת! כדור הארץ הוא דבר חי ונושם!"
 
"באמת?", עניתי בלי יכולת להסוות את הטון הסרקסטי.
 
"כן, ואם יבנו יותר מדי כבישים הוא בסוף יחנק וימות! אסור לבנות יותר מדי כבישים כדי שכדור הארץ לא ימות. הוא צריך לנשום. אתה יודע שכדור הארץ ילד את הדינוזאורים הענקיים!?"
 
"מה אתה אומר?", עניתי מנסה להסוות את הליגלוג שנדבק לי. הנה כבר הפניה סוף סוף. באמת הכול מלא כבישים פה שאפשר ללכת לאיבוד.
 
"כן, הדינוזאורים הם הילדים של כדור-הארץ ומהם יצאו שאר החיות ובסוף גם אנחנו. כדור הארץ הוא הסבא של כל החיות וגם שלנו. חייבים לשמור עליו שלא ימות!"
 
"ומאיפה אתה יודע את כל זה? זה מה שלומדים בכיתה ג`?", השטויות שדוחפים לילדים בימנו. מרוב טלויזיה ושביתות מורים הם כבר התחרפנו לגמרי.
 
"לא, אני גיליתי את זה לבד! ואתה יודע מה עוד גיליתי?"
 
"מה?"
 
"שהכוכבים הם לא כל-כך קטנים בעצם. הם פשוט מאד רחוקים. הם בגודל של חצי השמש"
 
"כל הכוכבים באותו הגודל?"
 
"כן, כל הכוכבים בגודל של חצי שמש!"
 
"וגם הם חיים?"
 
"לא אבא!"
 
בשלב זה הוא מתגלגל מצחוק, פשוט נשפך, כאילו שאלתי את השאלה הכי מטומטמת בעולם, ואני לא מבין כלום, כאילו אני נתתי חיים לכל מיני עצמים דוממים, וגרמי שמיים.
 
"הכוכבים והשמש הם כדורים של לבה!"
 
 

© כל הזכויות שמורות 

 
 
 

תגובות

חזרה ליצירות