חזרה ליצירות
שירים

בנים הם כמו דרדסים

מצאתי עט שאהבה נפשי | (21/09/2007 00:37) | 74 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
בנים הם כמו דרדסים. חמודים- אבל ראש כחול
 
ואו, אמרתי. האחד הזה היה ממש נואש.
חברות שלי תמיד אומרות- הי, הם רק בנים. תסלחי להם על זה.
אבל בחייאת, הם אומנם בנים- אבל צריך להיות להם קצת שכל בראש!! והאחד הזה, המסוים, ההוא מחוף הים- הוא הגזים.
מה כבר ביקשתי? לתפוס קצת צבע לפני החורף, לנצל את שאריות השמש ולטבול רגליים במים המלוחים של החוף באשדוד. נכון, לא היתה לצידי אף נוכחות גברית באותו רגע, אבל בכל זאת זה לא מאפשר את השתלטותו של אותו גברבר צעיר על תחום המגבת שלי.
דווקא היה נחמד. גם נראה טוב. שחום, שרירים כמו שצריך. עיניים שחורות, ציניות של מתבגרים, בתוספת סיגריה בזוית הפה ופחית בירה לבנה ביד. כמו שצריך. הבחור הממוצע. בינוני ומעלה. כמו שצריך.
נכון, אז הבגד ים שלי הוא צהוב זועק. אז מה? אני אוהבת צהוב. ונכון, במקרה כשהוא עבר נפתח הקשר של אותו צהוב זועק והרכנתי את הראש בהתנצלות וביקשתי שיקשור. אז מה? נפתח הקשר, הייתי צריכה עזרה. מה הביג דיל?
הביג דיל הוא שהוא גם התיישב. אחרי שמרח לי קרם שיזוף, כי אומנם, זה כולה שאריות שמש וכל זה, אבל עדיין, מסוכן לשבת שם ולהפקיר את עצמי לאפשרות סבירה מאוד של סרטן העור. אז ביקשתי. רק זהירות, עניין בריאותי. שום דבר מיוחד.
ומה הוא חושב לעצמו? הציע לי בירה וסיגריה. מה הוא מנסה, לקלקל את שאריות התום שבי? נערה צעירה, רק פתחתי 17. איך הוא מעז לשבש את כל מערכות גופי השברירות ממילא ולהדליק לי סיגריה, לפתוח לי פחית בירה. ג'נטלמן, זה כן. אבל, בירה וסיגריה?!
לקחתי, בטח לקחתי. מה נראה לכם, שלא הייתי לוקחת? הוא הציע, אז לקחתי. נימוס זה חוק ברזל אצלי. נותנים, אני לוקחת.
אבל מבירה על החוף לשיחת נפש? זה לא, אצלי, חוץ מנימוסים, כללי ברזל זה גם לא להתפתות לשיחות נפש עם גברברים צעירים וחסונים עם בטח מעלף, אפילו אם הם, אתם יודעים, מתנהגים כמו שצריך.
ניסיתי להסביר לו שבטח הפחד מכלבים זה בגלל הפרידה הטראומתית של אביו ואימו בגיל 5, אבל הוא חשב שזה קשור איכשהו לעובדה שחברה שלו הפילה, זאת אומרת, השלישית הפילה, והרביעית בגדה בו עם החבר הכי טוב, אז זה בטח קשור לשניהם.
כמה שעות אחר כך, כשהתחילו להעלם שאריות השמש והמים המלוחים כבר נהיו קרים מדי לרגליים היחפות שלי, הצעתי לו לשבת איפושהו, יש בית קפה מעולה בהמשך הרחוב. יציאה? מה פתאום, זה לא נחשב דייט. היה לי קר, הייתי רעבה, וממש התאים לי השוקו של הבית קפה המסוים הזה, שנמצא ממש קרוב בהמשך הרחוב. הם שמים בו קוביות שוקולד לבן וקצפת. אחד בחודש אני מרשה לעצמי, כדי לשמור על הבטן, שאין לי. אבל להתייחס לזה בתור דייט? מה פתאום. בחור חצוף. גם מתיישב, גם מציע סיגריות, מקלקל את שאריות הילדה שבי, מפר את חוקי הברזל ופותח בשיחת נפש, ואחרי כן גם רוצה דייט.
מה הם חושבים לעצמם, הבנים האלה?
זה באמת מה שאנחנו משדרות? הם מזלזלים בנו. אנחנו הרבה יותר מגוף יפה ותוספות. יש בנו עומק, יש בנו עוצמה, אנחנו המין הנשי, המין החזק!
ובסוף גם לקח מספר טלפון. אין גבול לחוצפה.

תגובות

חזרה ליצירות