בחור לשבועיים

בחור לשבועיים

הכרתי בחור , סתם כזה רגיל , בלי שאיפות או יותר מדיי חלומות .

בחור כזה של פעם שגר עם ההורים למרות שהוא בן 30, שיורד למכולת עם כפכפים.

הכרתי בחור דיי מתוסכל , כזה עם נעלי התעמלות של פעם שנוחות לגב.

בחור כזה שכל חייו היה סובל מבדידות חברתית, שלא היה לו כסף לקנות בורקס בהפסקה של הבית ספר , כי אמא שלו הכינה לו סנדויץ מהבית עם מיונז וביצה קשה.

בחור שמתחלק איתי בעשרים שקל על קפה , נו מוזר כזה .

הכרתי בחור שלא מכיר את וירג'נייה וולף, בחור כזה גבוהה.

הכרתי בחור שרואה חדשות בלי למצמץ , ושם לב שיונית הסתפרה.

בחור כזה שכל החברים שלו יצאו מהארון או יצאו מהארץ או מקסימום נשואים פלוס שלוש וגרים במודיעין.

שבועיים היינו יחד אני והבחור , שבועיים זה היה הסיפור , שבועיים שתינו ביחד קפה , שבועיים הוא נשף לי בטלפון לפני הניתוק , שבועיים הוא התאמץ לזכור איך קוראים לי, שבועיים הוא כיבה לי את האור.

הכרתי בחור סתם ביום רגיל יום כזה שאת חושבת שלא יקרה לך כלום בדרך לקופ"ח , לסופר, למעלית של חברה שלך בדירה מסריחה בדרום  ת"א, לבית של אמא או לעבודה , בטוח בעבודה לא תכירי אף אחד כי את כולם את מכירה .

ובעבודה כולם נשואים או שיש להם חברה איזה מאה שנה (פוחלץ החברה הזאת).

אבל בכל זאת הכרתי בחור

בחור כזה מוזר , היה לו קוקו לבחור ( במיטה זה טוב בחוץ לא).

אפילו נקודת חן הייתה לו לבחור ממש ליד העין .

הכרתי בחור לשבועיים