שוב | ושוב

ושוב,

המון צבעוני נעלם,

אל תוך חיוכה של אחת,

ואתה שוב כמו התם,

וגם כשהיא על הרצפה,

כל כולה נראית טובה,

וגם כשהיא הרוסה,

ושוב,

אתה יודע שזה לא אתה,

ומבטה כמו סוד,

אבל פתאום התשוקה,

את גופה לאגוד,

שוב,

כאב נקוב,

בבד שעל ליבך,

שוב,

שוברובורח באפלה,

שוב,

שולט ונעלם בדממה.

שוב,

חכה לה בשתיקה,

שתנגן ותנקר בך,

התחושה.

שוב,

זה קורה,

שתנסה ותגלה, בדידות,

תרצה למות,

ואז תדע,

שהכול עוד יחזור.

שוב.