סיפורים

מכתב פרידה

יושב מול שולחן הכתיבה, חושב מה אוכל לומר, שום הסבר שאני מעלה על הדף לא מתרץ את הסיפור שמספרת המזוודה הארוזה שלך. כאב מהול בכעס.

מה לאהבה ולכל זה?

אני יודע שאת אוהבת אותי כמו שלא אהבת מעולם, זה לא הדבר שיגרום לי להישאר נאמן.

כמו שאת יודעת שאני אוהב אותך יותר משאני אוהב את עצמי, וזה לא הדבר שיגרום לך להישאר.

אהבה זה לא מספיק, לא בשבילנו.

את תחזרי  לקחת את המזוודה שלך , תכנסי בלי להגיד שלום ותלכי בלי להיפרד.

בבוקר אמרת לי שאת לא מצליחה להבין ואף פעם לא תצליחי, אמרת שאני אכזרי וקר בצורה לא אנושית. קראת לי מניפולטיבי.

סוף סוף הטחת בי את הקול שלך ומיד התחרטת, העיניים שלך קיוו לראות שוב את פני הכלבלב המתרפס שלי ואוזניים שלך חיכו לתירוץ המתנגן כל פעם מחדש, ושום דבר לא בא. כל כך אשם רק המשכתי לשתוק, כל כך צודקת רק הלכת לארוז את המזוודה. חשבת שזה מספיק כדי לברוח ממני.

את הרי יודעת שאני אוהב אותך יותר מאשר אני אוהב את עצמי, זה לא הדבר שיגרום לך להישאר, גם לא הכדור בראש שלי.

כשתראי את הדם האכזרי והקר שלי את תביני כמה שאני אנושי ותרגישי כאילו את היא זו שמדממת.

מה לאהבה ולכל זה?

יום אחד תחייכי למישהו אחר בבית הקפה, תחבקי מישהו אחר, תלטפי מישהו אחר, תזייפי שירים במקלחת של מישהו אחר. אבל הכדור בראש שלי ירדוף אחריך ואף פעם לא תצליחי לברוח.

אהבה זה לא מספיק, לא בשבילנו,

לכן כשתחזרי לקחת את המזוודה שלך תמצאי אותי מת, ככה סתם, בלי להגיד שלום ובלי להיפרד.

בזמן האחרון ממש לא בא לי לכתוב :/ שנה אזרחית טובה לכולנו :)

תגובות