סיפורים בהזמנה אישית של ריף \ עד הטיפה האחרונה

היא הניפה כוס יין מלאה למחצה לעבר מקור האור הבוהק והמסתורי ובחנה בתדהמה את הנוזל האדמדם הנאחז לשוא בדפנות השקופות. רק חצי כוס נותרה, ומה לאחריה?

בצער הביטה בבקבוק הריק המתגלגל בין רגליה, אט אט העבירה את מבטה אל החבית אשר בהתה בה בעיני אלון ריקות מתוכן.

קרבה את הכוס לשפתיה ושוב נעצרה.

מה אחר-כך? המשיכה השאלה לנקר במוחה.

היא מחתה את אגלי הזיעה ממצחה, ואת הדמעה שנקוותה בשולי עינה.

האור הבוהק הלך וגדל מבהיק באור נגוהות באלפי גוונים אדומים משתברים למיליוני קרניים דרך הכוס המתרוקנת.

האור נסך בה בטחון.

כמובן, אחר-כך תלך אל האור!

היא רוקנה את הכוס אל קרבה ושתתה הכל עד הטיפה האחרונה.

טעם לוואי חמוץ ועכור שרף את גרונה. שונה כל-כך מהטעם שהיה שמור בזיכרונה, או בדמיונה.

זעם מילא את גופה ונשמתה.

היא השליכה את הכוס לעבר האור, וזו התנפצה למיליוני רסיסים בקול פעמונים רחוקים.

האור כבה.

© כל הזכויות שמורות