מעשה שהיה

הוא שותק-

נטרפה דעתו.

רק טירוף יכול

לדממה הזו.

עם קיצו של הקיץ ההוא

הייתי למשוררת

מפני ששפיותי אבדה.

אני ערה-

כולי שקר.

רק כזבים יוכלו

לשאון הזה.

בראשית החורף ההוא

הייתי לבת-אנוש

מפני שבבואתי נדמה.

מופתים,

כשפים,

לכתוב אל ליבותיהם

אינני יכולה.

בראותי נהרה

מדף נייר בוקעת

זרועותיי מבקשות

את השמיים לעטוף.

הוא חולף-

עתידו נבעל.

רק זעם שכזה

יעיר את היקום.

בראשיתו של קיץ זה [הנלוז]

שילחתי חיי אל רוח קדים

מפני שהגיעה העת.