סיפור על אהבה וכואבת, ושיר על התבגרות .

הכל התחיל , כשמאור שלח לי תמונה שלו עם שי ,

כשראיתי את שי , פשוט התאהבתי !!!, הילד הכי יפה , שאראה בחיים שלי ..

ביקשתי ממאור את האיסיקיו שלו , והתחלנו לדבר ,

שלחתי לו תמונות שלי , הוא ראה אותי , ואמר שאני " יפייפיה " ,

בזמן הזה  ? , לאט לאט התאהבתי ..

כל יום דיברנו , התעניינו מה קורה אחד אצל השני , ואם הכל בסדר ,

אחר כך הוא ביקש את מספר הפלאפון שלי , הוא נתן לי את שלו , אני נתתי את שלי ,

הייתי שמחה ומאושרת .. הוא התקשר - דיברנו כמעט שעה בפלאפון ! ,

הוא קרא לי " חיים שלי " , ו .. " אוצר "  , ואני  ? ,

מ ת א ה ב ת  , בשיא הפשטות ! , לאט לאט , הכרנו יותר ..

והחלטנו להיפגש : כך הייתה השיחה :

שי : " מתי אני רואה אותך? "

שני : " מתי שתרצה נשמה "

שי : " אני כל הזמן רוצה, מתי את יכולה ? "

שני : " אני לא ממש יודעת , אבל נראה לי יום שישי , מתאים לך ? "

שי : " מתאים ! , איפה ? "

שני : " בפארק , ב6 וחצי ? "

שי : " בכיף  , אז ניפגש? "

שני : " כן ! , סוף סוף .. "

את השיחה הזו ? לא שחכתי בחיים !

אני זוכרת מילה במילה , כל פעם שהוא התחיל להקליד ,

ליבי פעם בחוזקה .. פשוט - התאהבתי ! , והוא לא ידע ..

כשנפגשנו  ?,

לא זיהיתי אותו בהתחלה , למרות שהוא שלח לי תמונות שלו

אבל הוא כן זיהה אותי , ובא אלי , אמר שלום , ונתן נשיקה ..

כשהוא נשק לי .. כולי הייתי מאושרת כמו שלא הייתי בחיים !

פשוט .. מסונוורת מהאהבה

ישבנו , דיברנו , צחקנו .. פשוט היה מושלם

עד שהגיעה השעה תשע וחצי .. הייתי מוכרחה ללכת ,

ואמרנו להתראות , ונפרדנו לשלום

באותו לילה ? , לא נרדמתי .. רק חשבתי עליו , אל שי ,

זה שתפס בשניות את כל המקום בליבי ..

עד שיום אחד , הוא התחבר לאיסיקיו ,

ורציתי לשלוח לו הודעה , אבל כשראיתי את האוואי שלו ? ,

ה ת מ ו ט ט ת י !

כך הוא היה :

" יום טוב,

שרון ? , אני אוהב אותך !

את כל עולמי , האחת והיחידה שלי .. "

הרגשתי שכל העולם נופל לי ישר על הכתפיים

פשוט .. רציתי למות

הבנתי שכל הזמן הזה , הוא לא אהב אותי בכלל ..

הוא ניצל אותי , או שבעצם אפילו לא ניצל , כי לא היינו ביחד ..

ואני ? נתתי לאהבה להשתלט עליי..

נכנסתי לדיכאון כזה. לא דיברתי עם אף אחד, וכלום לא עניין אותי,

כמעט לא אכלתי ולא שתיתי והחיים לדעתי היו חרא

כתבתי באוואי באיסיקיו :

"יום חרא ,

האהבה מתחילה בלב וניגמרת בכאב,

אז למה בכלל להתאהב ?! "

ואז הטלפון צלצל , זה היה שי .

שי : " מה  קרה לך שאת כזה בבאסה ?!"

שני : "אה כלום , למה ? "

שי : סתם, טוב קיצור תגידי יש מצב אני רואה אותך היום ? פשוט אני  אה...."

שני  :" צריך לדבר איתי?"

שי : " כן."הוא צחק.

שני : ב6 וחצי בפארק כמו פעם קודמת ?"

שי : "ניפגש, אוהב אותך ."

וניתק.

אחרי 3 דקות בדיוק הוא שלח לי הודעה באיסי "שרון מאמי תקשיבי,

בקשר  למה שקרה היום אצלי בבית, זה לא יקרה יותר בחיים,

ואת מבינה לבד את סיבות אני לא צריך לפרט."

ואחרי שנייה שלח :"אופס לא לך  !"

באותו יום ? כבר לא ניפגשתי איתו.

פשוט הלכתי לכתוב את מה שאתם קוראים עכשיו ,

אני לוקחת סכין וחותכת ווריד ווריד, מרגישה את הכאב צורם בי,

אומרת שלום.

כעבור יום וחצי , כשחזרו הוריה של שני הביתה,

מצאו את גופתה עם המכתב הזה שכתבה.

כעבור שבועיים וחצי שי התאבד. הוא אהב אותה, אהב באמת.

ובקשר לשרון ? היא באה אליו הביתה להכין עבודה בספרות,

ובמקום לעבוד דיברה עם חבר שלה בטלפון.

אז הוא הבהיר לה שהם לא עושים עבודות יחד בחיים,

וזה שהוא אוהב אותה באוואי , הם פשוט בני דודים.

הוא רצה להיפגש ולדבר איתה עליהם !

אבל היא חשבה אחרת, והתאבדה. אבל אחרי הכל,

היא לא מתה לבד. היא בעצם רצחה את שי אהובה,

כי הוא התאבד אחריה ובגללה !

היא רצחה מבפנים את הוריה, חבריה וקרוביה .

ואושר אמיתי ? הם יותר לא יראו לעולם, רק מדומה.

אבל עכשיו היא כבר מתה, כלום לא יעזור.