יגעת ומצאת,תאמין ,
(סיפור לתבל בו את ההגדה, שהיא עצמה אוסף סיפורים.)
---------------------------------------------------------------------------------------------
סניור מואיז מכובד ואהוב על בני הקהילה , גם הגוים איתם עוסק במסחר ,
מכירים ומעריכים את יושרו והגינותו.
ביתו תמיד פתוח לכל , אם זה מתן בסתר , או עזרה לאדם בצרה ,
וכאדם שומר מסורת , דאג תמיד לארח בביתו , אם זה בערבי שבת ,
או בחגים מעוטי יכולת כמו גם מבוססים ,
לכולם הוא פנה ודיבר בגובה העיניים ללא התנשאות ובאופן שוווה.
כלפי חוץ הפגין שלווה ורוגע , אבל משהו קטן הציק לו ומשנה לשנה יותר,
עד כמה הוא משתוקק ולו רק פעם אחת לפגוש את אליהו הנביא שכה מרבים להזכירו.
שנה אחת , כמה ימים לפני הפסח,פנה אל רב הקהילה חכם באשי,
ושטח לפניו את הבעיה הרב החליק את זקנו חשב לרגע ואז בהארה של פתרון,
אמר לו חכה פה רגע , יצא מהחדר וחזר אחרי דקה שהוא מעלעל בפנקס קטן ,
"שמע " אמר הרב, "השנה אתה לא תעשה את הסדר בביתך,
אלא סע צפונה מרחק כמה שעות ,לכפר בשם ביאולו ושם תיגש לביתו של רבי רפאל ,
ותגיד לו שאת ליל הסדר תעשה בביתו , ותראה מה יהיה ".
"ואז אראה את אליהו הנביא ? " שאל סניור מואיז,
"תעשה כדברי , ואז תראה מה יהיה ", ענה הרב ולא יסף עוד.
חזר סניור מואיז לביתו אסף את עוזריו ואמר להם : "כך וכך הענין , השנה כמו כל שנה ,
יהיה פה הסדר כרגיל , תדאגו להזמין את אלה שבאים תמיד,
אני לא אהיה יש לי משהו חשוב מאין כמותו לעשות ".
נסע סניור מואיז לדרכו ,הגיע לאותו כפר ביאולו ,שאל על אותו רבי רפאל ,
ברם , אף אחד לא מכיר לא יודע , הגיע בחיפושיו לבית-הכנסת , ושם מישהו
פתאום זכר : "תלך כברת דרך לפאתי הכפר שם בסוף תראה איזה צריף רעוע ומט לנפול ,
ושם גר רבי רפאל ".
הגיע סניור מואיז לפי ההסבר ובאמת מצא צריף במצב עלוב ומזעזע ,
פחד להקיש שמא יתפרק הצריף , נכנס בזהירות , כשהתרגלו עיניו לאפלולית שבחדר ,
הבחין באדם רכון על ספרו , משקפיו שמוטות והוא נותן מבט שואל באורח ,
"האם אתה רבי רפאל ? " , "כן, זה אני, מה אפשר לעזור לכבודו? "
"ובכן " , פתח סניור מואיז: " באתי מרחוק , אל תשאל אותי למה , אבל משתוקק אנכי ,
ובכל מאודי לחוג את ליל הסדר כאן אצלך ".
הביט בו רבי רפאל בעצב וענה לו : "לצערי אין אנו חוגגים ,לא בארוחה בכל אופן ,
עניים מרודים אנו ואין בידנו הכסף למצרכים ,גם לילדים בבגדים הקרועים שלהם אין חשק לחגוג ,
אולי בשנה הבאה אם ירצה השם ".
"כסף זה כל הבעיה?" שאל סניור מואיז , ומבלי לחכות לתשובה , שלף מכיסו
חבילת שטרות כסף עבה ואמר : "אני אורח , וכאורח זכותי לבוא עם מתנה ,קח , זה עבור האוכל ",
שלף חבילה נוספת של כסף , "וזה עבור בגדים לכולם " , קם רבי רפאל המום מגודל ההפתעה ,
ויצא אל אשתו שהיתה בסמוך.
בינתיים , חזר סניור מואיז למרכז הכפר אסף מספר פועלים , הסביר להם שתוך יום ,
עליהם לשפץ את הצריף של רבי רפאל , ואכן מה שדרבן אותם לעמוד במשימה ,
היה נפנוף בחבילת כסף נוספת ששלף סניור מואיז.
הגיע ערב ליל הסדר ,
הצריף מבהיק בצבעיו החדשים ,
מואר כולו , הכל מבריק , הכל חדש , הכל כה חגיגי ,
בני הבית יושבים מהודרים בבגדיהם החדשים ,
פניהם מוארות באושר והילדים , כמלאכים קטנים שרים שירים של חג.
כשהוא קורן מאושר , מתחיל רבי רפאל בקריאת ההגדה ,
ואילו סניור מואיז , אחרי שדאג להציב כוס עבור אליהו הנביא ,
דאג שהדלת תהיה פתוחה , ליתר בטחון פתח גם את החלונות ,
ישב דרוך ומתוח , כשהוא פוזל לצדדים לראות מאין יופיע אליהו הנביא.
עבר החג , נפרד סניור מואיז מבני הבית הנרגשים
ויצא חזרה לעירו כשהוא מאוכזב עד מאד , בהגיעו , ניגש ישר לחכם באשי
להביע בפניו את אכזבתו,
החכם באשי,
חייך ,ליטף את זקנו,
הוציא דף מכתב מכיסו ואמר:
"זה עתה קבלתי אגרת מברק נרגשת מרבי רפאל ומשפחתו ,
ומודיעים לי שזכו לארח בבביתם את אליהו הנביא בכבודו ובעצמו ,
שמטעמי צנעה טען הזכור לטוב ששמו סניור מואיז. בכבוד רב !
------------------------------------------------------------------------------------------------------------
הסיפור הנ"ל מסופר על ידי שנים רבות, ולמרות שמוכר וידוע סופו (כמו ההגדה )
אוהבים תמיד לשמעו .
- - - - - - - - - - - - - - - -
חג שמח
מוטי אשכנזי
