את אתי התימניה הקטנה פגשתי במפגש משלחת נכי צה"ל לבריטניה הגדולה.הגינגית מקורזלת השיער- מטר וחצי גובהה (על עקבים)-נראתה שברירית ורכה מרחוק ומאיימת ורעה מקרוב.
אתרא מזלי הרע שהנ"ל קלטה כי אני ממקום מושבה ומייד התעלקה עלי, בבקשה לנכס אותי כטרמפ ראוי לשדה התעופה...ואכן בשעת בוקר מוקדמת ביום המיוחל אספתי את הקטנה בעלת הקב שהתיישבה באדוניות לידי על מושבה,בעוד אשתי נדחקת כמובן מאליו מאחור ליד מזוודתה...20 דקות קצרות מלוות בהוראות נסיעה ארוכות מפי התימניה הקצרה עברו בחרי אף ובהגיענו לשדה התעופה הורדה כבודתה למסוע אולם הנוסעים בעוד אני הולך לצידה...במסוע האיטי פניתי אליה באמרי כי אני עומד להגביר את המהירות ורק התחמקותי הזריזה ממנה מנעה ממני את מהלומת הקב ששימשה בהליכתה וכוון לעברי בתנועה חדה.
הטיסה לבריטניה עברה כהלכה,ישבתי הרחק ממנה בבטחה.הנחיתה הייתה יותר קשה .אתי הקטנה הרגישה לא נינוחה בלא מלווה שיגלגלה בכיסא גלגלים ונבחה על כל מי שפנה אליה לעזרה, בהניפה את הקב כעזר כנגדה...שעות ארוכות, מאיימות ומסויטות עברנו עד ששיכנו אותה בבית מארחה ונפרדנו מחברתה הרעה...
למחרת בערב נפגשנו כולנו במסעדה כשרה, כאשר המכשפה הקטנה לצידי השולחן ישבה ומלוא הפה גת לעסה.לעסה ולעסה-פעם מימין לפה ופעם משמאל לפה-גת ירוק,מבריק מרוק,עיניים פעורות בחדווה אין סוף, שיניים מוריקות כדשא לאחר הגשם והיא לועסת ולועסת...יורקת לתוך קופסת סיגריות אותה הפכה למקום משכן הגת, בולסת מנה ראשונה וחוזרת ללעוס את הגת.פולטת מפיה ,שוב, עיסה ירוקה ומתפנה גם למנה האחרונה...לועסת,פולטת,בולסת עיסה ירוקה,מבחילה ומגעילה ...לועסת,פולטת,בולסת עיסה ירוקה,דביקה ומגעילה...
אולם כאן לא נסתיימו מעלליה של התימניה הגינגית,בעלת הקב מטיל האימה.בארוחת השבת עם קהל יהודי חם פצחה הגברת הקטנה בשירה אדירה...בקול צרוד כשל עורב מרוט צווחה הקטנה במלוא עגתה ובתימניות מופלאה,משל זה עתה נחתה וממרבד הקסמים ירדה,שירי שבת לרוב,ידועים וגם לא...הפליאה בגובה צרידותה ואת קהל שומעיה הממה...השקט שהשתרר לפתע פתאום זעק לאוזניים יותר מערוות שירתה...אט אט התאושש הקהל ובקול מחאה דקה ביקש להשתיקה, אולם בעלת הקב לא שמעה והמשיכה בשירתה המזוויעה,עד לאיום לא מרומז להשתקתה...
וכך התנהלה לה התימניה הקטנה,הכל כך מפחידה מאירוע לאירוע-לעתים מכוסה כולה במעיל צהוב,רק פדחתה הגינגית המקורזלת מציצה החוצה ,כולה פנים קטנות ומצומקות ,ללא גוף, הנועצת בך עיניים רעות...
אוי לך תימניה קטנה,גינגית מקורזלת שיער וכל כך מבהילה.עד מתי תמשיכי ללעוס גת ולפלוט אותו החוצה לאחר שהעלית עימו גירה?עד מתי תמשיכי לקרקר בקולך כעורב נעימות שבת לא נעימות ,כלל? עד מתי תמשיכי לנפנף בקבך, במקום להישען עליו ולהיעזר בו להליכה?
