היורש - פרק ראשון

ישב לו ברוך בעגמימות , בהה נכחו ,שקוע בדכדוך
איך לעזאזל,ככה קופח,
מזה שעות ישב,מנסה להבין את הלך רוחו של הדוד
הכיצד יתכן, כל השנים ,דאג הדוד לגדלו,מבלי שיחסיר ממנו מאומה,
ערירי היה הדוד בלא ילדים וגם אישתו מזה שנים שהתפגרה
ומאז היות ברוך ינוקא עול ימים,עת נהרגו הוריו בתאונה מחרידה,
דאג  לו הדוד, וברווחה, עשיר היה הדוד,
ובבית הגדול מוקף בגן פורח  עמל צוות
של משרתים,גנן,מבשלת,מטפלת,עוזרים שבאו והלכו
במה התעסק הדוד,ברוך לא ידע,כל אשר ידע
שהדוד דחף ועודד ללמוד,
שכר עבורו מורים פרטיים,למרות שהיה תלמיד לא רע,
מורים שיעצבו את אופייו,ויקנו לנער חינוך ודרך ארץ,
 הלימוד באוניברסיטה,תואר ראשון, תואר שני.
והכל ביד רחבה.
ברוך ידע מן הסתם שביום מן הימים יירש הון,
שכן יורשים אחרים אין
וכל שעשה הדוד, אינו אלא הכנה ליום שיירש את מקומו,
לפיכך לא הייתה דעתו נתונה להבלי העולם של הסטודנטים
לא מסיבות החשק,וחלילה לא אורגיות שהציעו לו להצטרף
סמים הס מלהזכיר,וכל בילוייו הצטמצמו,למפגש תרבותי,
עם ידידה ספרנית,על כוס קפה, הידידה ניסתה מידי פעם
לחמם מעט יותר את יחסיהם,אך ברוך בדרכו הרצינית,דחה בנימוס.
הדוד הלך לעולמו,ככה ,פתאום,
וכשתמו ימי האבל, נקרא לחדר העבודה המיותם של הדוד
ושם ישבו למולו עורכי הדין,שהכירם בביקוריהם התכופים,
:ובפנים קפואות ונטולות חן הקריאו את צוואתו של הדוד

"ברוך היקר,אתה רשאי להמשיך ולגור בביתי,
כל זמן שתחפוץ, הצוות ימשיך לטפל בעניינים,כפי שהיה עד כה".

וזהו !
לא הוזכר רכוש,לא סכומי כסף ,כלום פרט
למכתב חתום שנשאר אצל העורכי דין ויפתח רק בעוד
10 שנים
וכמו כן ,שעון היד של הדוד,מרופט וישן, שנח עתה בכיסו של ברוך
זוהי הירושה,חייך במרירות ובעצב,
הוציא את השעון,הביט בו
והבחין שהשעון בכלל לא זז,מחוגיו קפואים,
לחץ ברוך על זיז,שכנראה היה מיועד לכוונון,
ופתאום
נדמה לו שהברק הכה בו,
האור יום של הבית קפה,הפך ירקרק,
המלצריות החינניות קפאו במקומן,האנשים סביב השולחנות
נשארו נטועים שפניהם נעצרו בהבעה האחרונה
הצצה לרחוב גילתה לו שכל העולם קפא,
רגע,,,חלפה המחשבה בראשו,,,זה ממני,?מהשעון?
הוא לחץ על הזיז בשנית,
והכל שב לחיים,ושוב ניסה
ואכן הכל קפא
קם ברוך ממקומו המום מגודל ההפתעה,
ויצא לרחוב,
אנשים,מכוניות הכל עמד
בסקרנות נכנס לבנק ממול, פסע בינות לכספרים המאובנים מולל שטרות כסף,
והשליכם באויר כלאחר יד
ואז לחץ על הזיז
מהומה פרצה בבנק,שהלקוחות הבחינו בשטרות המעופפים,
ברוך שב לכסאו בבית קפה, ובמוחו הקודח,חישב את צעדיו הבאים,
עתה כבר היה ברור לו שזכה  בירושה במשהו אדיר, כלי בעל עוצמה.
הבזיק בו רעיון, לחץ על הזיז,
ובעוד העולם קפוא, פסע
למשרד של העורכי- דין שהיה בסמוך,
נכנס וחלף על פניו של השוער שנראה כפסל, יותר מבזמן רגיל,
העורכי דין היו  כפי הנראה עסוקים בויכוח שכן פיותיהם היו פעורות
לרווחה,עינהם כמעט יוצאות מחוריהן,
חיטוט בתיקים ,וחיש קל איתר את המכתב של הדוד,
זה שאמור להפתח בעוד עשור :,
 ,"ברוך היקר  כמו שאני מכיר אותך,כאילו היית בני,אני מנחש שגילית את כוחו של השעון
ומתאר אני לעצמי שלא תחכה עשור למכתב זה
כל השנים השתדלתי שתגדל כאדם הגון,
ותדע לעשות שימוש נכון בשעון, לעזור לחלשים ונזקקים,ולא להתפתות  לגרוף כסף בבולמוס
וללא הבחנה,למען כסף,
השעון עצמו,בנוי על אנרגיות לא מוכרות עדיין עלי אדמות ולצערי עדיין בעל חסרונות רבים
שאתה כבר תגלה אותם בעצמך
רציתי להזהירך,שישמוש יתר בשעון יקצר את חייך
כשם שקיצר את שלי,
כל שנייה של הפעלה משולה לשנה בחיי היום יום"