היורש - פרק רביעי - ואחרון !

זמזום המטוס לא גרע משנתו של ברוך , מן הסתם היה
עדיין אפוף  בשנתו בחלומות פרי הלילות האחרונים , זאת
רותי הדובשנית המתוקה, התגלתה כנמרה טורפת במיטה,
אף היא נמה בשלווה ,מכורבלת כחתלתולה ,ראשה שעון על
כתפו של ברוך.
המטוס הנמיך טוס לקראת הנחיתה, הדיילת אחת משתיים שהיו
על מטוס המנהלים העירה בעדינות את זוג הנוסעים היחידי
במטוס, ברוך התמתח ,הציץ לחלון , חושך מוחלט , נפנה אל
רותי שחייכה אליו בנועם, איך  פתאום כך התאהב בה,וכנראה
היא בו, הוא נזכר איך הוכה בתדהמה שנכנסה לראשונה לחדר
ראש אגף לוגיסטיקה,,,,כך קרא לה ברק ,כזאת קטנה ועדינה
שברירית ומתוקה, אבל הסתבר לו במהרה עד כמה היא חריפה בנוסף,
עוד באותו הערב,קצת אחרי שנפרדו ממנו ברק וסגנו אבינועם,
ורותי נותרה כדי לתדרך אותו,לקראת המבצע,
הרגיש ברוך איך ליבו מאיץ בהלמות הולכת וגוברת, הוא כלל לא
הקשיב לדיבורה השוטף של רותי ,עיניו עקבו אחרי תנועות שפתיה
והוא חש  רצון עז לנשקן, עיניה הכחולות נצצו לעומתו,ראה בתוכן
את הסכמתה, גחן אליה,שטף דיבורה הואט,עד שנדם ואז נצמדו
שפתותיהם בלהט, התגפפו,התגלגלו והשתגלו בטירוף  כל אותו
הלילה,ולמחרת שהסבו לספה, המשיכה בהסבריה המפורטים אודות
המבצע ,אך בראשו של ברוך ,חלפו מחשבות  על מבצע כבוש
גופה,שוב ושוב, מעולם לא נמשך לאישה כמו עכשיו,ונקרו בדרכו
כאלה יפהפיות מהממות שנשמתו של גבר הייתה נעתקת למראן
חלקן הגדול אף היו עירומות ומוכנות לקראתו,ומעשה המשגל איתן
 ולאחריו הותיר בו אך ריקנות , ואילו עם רותי,איזו תשוקה אדירה
הוא כבר שלח ידיו אל שדיה החמודים לחפון אותם בתאווה אך היא
סטרה על ידו ואמרה בחיוך "לא עכשיו,ולא פה".
המטוס נחת והתגלגל על המסלול שבקושי הואר, ולבסוף נעצר,
ברוך נפנה אל רותי במבט אוהב,
"אני , לפני שאצא למבצע המסוכן הזה, שלא חשבתי שאהיה לי
אומץ כזה להכנס למדינת אויב שטני , ממש להכנס ללוע הארי ,
חייב אני להתוודות,
אני מכיר אותך שנים רבות ,תמיד היית הידידה הנחמדה והנאמנה שלי
ועכשיו את גם האהובה שלי,אני יודע שזה קצת פתאומי,
אבל, אני רוצה שתהיי , רעייתי ".
בעוד הוא מדבר ,התקרבה מכונית אל המטוס ,ומבעד לחלון הבחין
ברוך בכתובת שרשומה על צידה באותיות גדולות וברורות,
רגע, שאל בהפתעה ,"אנחנו לא בדרך לגבול טורקיה- אירן ?"
"אז מה עושה פה ניידת איטלקית?"
רותי חייכה והסמיקה במבוכה
"עכשיו תורי להתוודות,
המבצע נגמר, השתמשו כבר בשעון שלך ,לאיזה מבצע חיסול,עוד כמה ימים
שיעבור להם ההלם ,גם ידברו על זה בחדשות ,ואולי לא , מתוך בושה
שם יצניעו את העניין."
"מתי ? ,איך ?,נדהם ברוך , אה, רגע ,בזמן שהתעלסנו ? אז מה ? זה
היה הכל בלוף ? נשלחת לפתות אותי,להרדים את חושיי,ובגמר הזיון
פשוט לקחת לי את השעון, ואיך בכלל ידעת על זה שזה השעון , הכח שיש לי ?"
רותי חייכה , "תרגע ותן לי להסביר לך הכל,

עוד מלפני כמה שנים טובות,כבר דלף איכשהו עניין הפטנט של הדוד שלך
העבודה שלי בספריה הייתה רק כיסוי ,להתקרב אליך ולדוד  שידענו שהוא

איכשהו אכן הצליח ויצר משהו,לא ידענו מהו.
וכשהוא נפטר, הנחנו שאתה תירש את מה שלא יהיה,לא ידענו אז שזה השעון,
ומיהרת להסתלק למסע השובבות שלך, אין לך מושג איך טירטרת את המערכת כאן
אין לך מושג גם כמה פעמים הצילו את חייך מהתנקשות מבלי שתרגיש, צולמת מאות
פעמים, כולל אותה השניה שאתה לוחץ על זיז בשעון ,ונעלם אחרי זה,
אני דאגתי לך כל אותו הזמן, האמת שכבר מהתחלה אהבתי אותך, וכששבת לארץ
קצת נשמתי לרווחה,אבל ידעתי שאתה בסכנה איומה,
ואז יחד עם ברק  עשינו את ההצגה באותו ערב , אבל , אני נשבעת בכל היקר לי
שהתעלסות איתך לא היית הצגה, אני מאוהבת בך עד כדי טירוף."
ברוך כולו נסער, לא ידע את נפשו,
"רגע ",שאל ,"אז איפוא אנחנו עכשיו ?,לאן טסנו 4 שעות ?"
"ומה זה הניידת עם הכתובת באיטלקית ?"
ושוב רותי חייכה את חיוכה המקסים
"אנחנו באמת בצפון איטליה, יש לנו פה בסיס סודי, עם חדרי ניתוח ובתי החלמה ,לכל מיני
משימות, וגם מנתחים שלנו,מעולים, מנתחים פלסטים,
 אתה זוכר שברק אמר לך לך שלהגנתך, יכריזו עליך כמת ,יפרסמו את תמונתך
יחד עם מודעת אבל,ובכן לא תרצה שאנשים ברחוב יצביעו עליך יזהו ויגידו הנה זה אמרו
עליו שהוא מת,לא תרצה נכון? ,אז הנה עכשיו אתה הולך לקבל פנים חדשות בקשתי
שיהיו יפות כמו אלו,רק שונות, אה , לגבי הצעתך, כן אני אתחתן איתך. באהבה יקירי."
-  -   -   -
טקס הלוויה היה צנוע, נכחו בעיקר וילי הקשיש מנהל משק הבית והצוות ,שהרבו להזיל
דמעה, נכחו גם קומץ חברים מהאונברסיטה, היו נציגים ממוסדות שונים ומגוונים
שברוך ז"ל תרם להם ביד רחבה, והיו הרבה עיתונאים שהרבו לתקתק במצלמתם את
סופו של האיש שהצליח  לתעתע בכל העולם ,
בגמר הטקס, הניחו כמה מהנוכחים פרחים על הקבר שעליו נישא שלט: