מעגל שמונה הנשים בחיי-המשך

ג באלול תשכ"ב

חדר לידה בבית חולים השרון.

צעקות היולדות נשמע היטב במסדרונות בית החולים. חדר לידה קטן צפוף וילון קטן בקושי מכסה בין גוף לגוף.

"הילד במצוקה" צועקות המיילדות" הוא במצג עכוז נצטרך לבצע נתיחה" כך בישרו לאימי.

עוד דקה או יותר חתך ארוך בבטן והנה אני בחוץ מונח על חזה של אימי ונראה קצת לחוץ.

בדיקות ראשונות הראו שמשהו לא בסדר.פרכוסים עוויתות לחץ תת עורי מצוקה נשימתית.

כעבור כמה דקות הובילו אותי כלאחר כבוד אל מקום בו הייתי עתיד להיות כחודש ימים –אינקובטור.

אימי הייתה אישה אוהבת ממש כמו שאמא צריכה להיות. מכבסת מבשלת דואגת לנקיונות ואבי היה דואג לפרנסת הבית בעבודתו במוסד הציבורי .

יום אחד החליטה שקצה נפשה בחיי השגרה הביתית והחליטה ללמוד מזכירות רפואית.

היא סיימה בהצלחה את לימודיה והתחילה לעבוד במרכז הרפואי בלינסון.

המשך יבוא…………………………