שירים

נלחמת על הק(כ)ול

מולי היא יושבת
חוץ מפניה כבר לא מכירה
היא צועקת
עם העיניים
נלחמת על הק(כ)ול
החיים שהיו עד כה
כשמיים ללא עננה
מתקדרים בעבים כבדים
ושוב,
עם חיתולים
כתינוקת בת יומה
ראש יחף
בלי לחיים וורודות
אט אט עוברת לעולמה
מעבירה את מקל השליחים
לנותרים לצידה
מעין מחיצת זכוכית
בין מוות לחיים
מפרידה.
 

תגובות