שירים

שיר קצת עצוב

על מרפסת ביתה/גיא רגב
על מרפסת ביתה
היא תמיד יושבת
משקיפה אל המקום
שבו נולדו ילדיה
ועל פניה יש תמיד חיוך.
 
היא נלחמת כבר שלוש שנים
כאילו זה לא שם אצלה בפנים
ומתנהגת כגיבורה
כי כך אותה חינכו.
 
המאבק עוד ארוך
ויימשך עד הסוף
עוד צפויים רגעי משבר
אבל החוסן הפנימי שלה
לא ייתן לה להישבר.
 
ואנחנו כאן מסביב
ניתן לה ונשאב
את הכח להמשיך
לחייך ולאהוב
ונביט בה יושבת
על מרפסת ביתה
עם חיוך.
 
*מוקדש בחום למישהי שאני מכבד ומוקיר שנלחמת במחלה ארורה*
 


 

תגובות