יצירות אחרונות
בזיעת פועלם יביאו השלום (0 תגובות)
דני זכריה /שירים -24/11/2024 06:35
בין קולנוע למציאות (0 תגובות)
ארווין קליין /סיפורים -23/11/2024 23:55
לִרְאוֹת בַּאֲפֵלָה - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (2 תגובות)
שמואל כהן /שירים -23/11/2024 23:00
קרקס (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -23/11/2024 19:12
מַתָּנוֹת. (6 תגובות)
🐝🐝BeeBee /שירים -23/11/2024 16:43
כינור אמצע חיי (6 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -23/11/2024 12:56
הָאַהֲבוֹת שֶׁלָּנוּ (6 תגובות)
רבקה ירון /שירים -23/11/2024 12:31
שִׁיר לְעָמִית (4 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -23/11/2024 10:18
סיפורים
עגבניות טריות לארוחת בוקרלאחר לילה סוער במיוחד ... ( בסך הכל מדובר בגשם זלעפות שירד כל הלילה ... ולא במחשבות הכחולות של הקורא ) התעוררתי מוקדם בבוקר מת מרעב. שם על עצמי משהו ויורד לחדר האוכל שבבית המלון . שלא תטעו , זה לא ממש חדר אוכל – זה יותר , מסעדה חמישה כוכבים . למרות שחדר האוכל מפואר וכל נוצץ , עדיין , אין מה להשוות בין ארוחת בוקר במלון חמישה כוכבים בלונדון , לארוחת בוקר המוגשת בארץ , אפילו במלון שלושה כוכבים . בארץ .... שולחנות המזנון מלאים בכל סוגי הירקות הטריים , לחמניות טריות וכל מיני סוגי גבינה טעמים . ובאנגליה ... האנגלי הטיפוסי רגיל לאכול בבוקר רק דברים מטוגנים עם הרבה שמן . נקניקיות בשמן , ביצים בשמן תפוחי אדמה מטוגנים בשמן וצ'יפס מטוגן בשמן ... והרבה צ'יפס . ובנוסף לכל הדברים השמנים הללו , יש גם עגבניות מבושלות היטב במיץ שלהם. רק לקינוח, הם דואגים לסלט פירות עסיסי , ואיזה מזל .... ללא כל תוספות של שמן . אני מניח את הזקט שלי על אחת השולחנות הפנויים ומיד ניגש למזנון להביא לי מכל טוב לונדון . כשאני חוזר לשולחן שלי , אני תמיד נתקל באותה הבעיה . או שמישהו זר התיישב על מקומי ליד השולחן, או שאיזה מלצר כבר הספיק לפנות את כל הצלחות העמוסות באוכל , שרק לפני רגע הנחתי על השולחן והלכתי לעשות סיבוב שני למזנון . איך הוא יכול היה לחשוב שסיימתי את הארוחה, עם כל הצלחות היו עמוסות באוכל ? לשתי התופעות הללו , עדיין לא מצאתי פתרון יצירתי . גם לשים מעיל על הכסא אינו מהווה פתרון , כי יש כאלה שחושבים שסתם משהו שכח שם את המעיל , ואלו הישראלים , הם סתם מתעלמים ממה שמונח על הכיסא - ומתישבים היכן שנראה להם המקום הכי טוב . בשולחן סמוך , יושבים שלושה . שני גברים בערך בגילי ואישה אחת . עוד לפני שהם פתחו את הפה ידעתי שאנחנו מאותו הכפר . הם לבשו אימוניות ונעלו נעלי ספורט לבנות שקנו בדיוטי פריי . אני שומע את האשה מתלוננת : "אין בכלל מה לעשות בלונדון . בייחוד בערב ! " אחד מהגברים שואל אותה : " במוזיאון הבריטי , כבר ביקרת ? [1]היית בגלריה הלאומית [2]? " אני לא אוהבת עתיקות ולא ציורים . אני לא אחת מאלה שבאים רק כדי לסמן עוד V , על יד המקומות שראיתי או ביקרתי בהם . אני רוצה אקשן . " "ומה עם אוכל ? " שואל השני . " אולי מסעדות יענינו אותך ." " ממתי שמעת שהאנגלים יודעים לבשל ? " היא שאלה . והפעם לשם שנוי היא גם צודקת למחצה . שהרי לונדון מלאה במסעדות מכל המינים והעמים . זה לא יפה להקשיב בסתר לשיחה של מישהו אחר , במיוחד שהוא לא יודע שאתה עשוי להבין את שפתו המיוחדת . אז הפסקתי להקשיב לשיחה שלא נועדה לאוזניי . כמו שהאנגלים אומרים : אל תדחוף את האף שלך בעניינים של אחרים ". [3] כשהמלצר נעמד לידם לשאול אם הם רוצים קפה , שמעתי את אחד הבחורים מבקש מהמלצר: " Can I get live tomatoes? ." ( מילא השימוש במילה can ולא במינוח האנגלי והעדין יותר ... I Would like . ) ובעברית מדוברת, הוא בסך הכל ביקש "עגבנייה חיה" ולא מבושלת . גם אני לא מבין את האנגלים. מדוע הם חייבים לאכול עגבניות אך ורק כשהיא מבושלת ? מה הם לא יכולים לאכול עגבניות טריות ? לראות על הבוקר עגבנייה מעוכה וכל הרוטב העסיסי נוזל מתוכה , זה פשוט מעשה רצח ! לא פלא שאותו ישראלי ביקש עגבנייה חיה ולא עגבנייה מתה . באותו רגע , גם לי התחשק לאכול עגבניות טריות . אבל לעזאזל .... איך מבקשים עגבניה טריה באנגלית ? האם להגיד Fresh tomatoes ? , או שמא שוב להשתמש בשיטה של ... משפט השלילה : לבקש עגבניות לא מבושלות – או באנגלית : not Boil" I would like tomatoes." [4]
מלצר חייך אליהם ואמר שמיד יברר בשבילהם . הוא חזר כעבור מספר רגעים . את התשובה שלו לעולם לא אשכח . התשובה הייתה מדהימה עוד יותר . וזאת הייתה תשובת המלצר לבחור : "I’m sorry to be the one to tell you sir, but all our tomatoes committed suicide last night. “ ובתרגום חופשי : " אדוני , אני מצטער להיות האדם שמבשר לך , אבל כל העגבניות שלנו התאבדו אתמול בלילה . " גם אני השתוקקתי לאכול עגבנייה חיה , ולאחר ששמעתי את תשובת המלצר כבר פחדתי לבקש עגבניות טריות . אבל ישראלי , אף פעם לא יכנע לגויים , וגם לא אפילו למלצר במלון חמישה כוכבים בלונדון . המלצר , התקרב אלי עם קנקני הקפה והתה , הרמתי את ראשי מהצלחת העמוסה אוכל , חייכתי אלויו ושאלתי אותו: "Sir I would like salad , please. ", והוספתי .... With a lot of tomatoes “. " – ובקיצור : אני מבקש סלט , עם הרבה עגבניות . ( נראה את האנגלים מגישים בסלט ירקות עגבניות אפויות ?) הוא חייך אלי בנימוס . כשהתרחק קצת משולחני , שמעתי אותו ממלמל : " מה יש לכולם היום מהעגבניות שלנו . תעזבו אותי ואת העגבניות בשקט." כל הזכיות שמורות למחבר . © לדני גילבוע לונדון אהובתי - אהבת חיי 23.2.2003 אין להעתיק ו/או להשתמש במסמך זה לשימוש מסחרי כל שהוא ו/או לפרסמו בכל פרסום כל שהוא . מתוך הספר לונדון אהובתי – אהבת חיי . פרקים נוספים שפורסמו מהספר לונדון אהובתי – אהבת חיי . 1. אנגלית שפה קשה (חלק ראשון ) - http://www.klikot.co.il/Article.aspx?article_id=30516
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |